סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עדיין אין שם

לפני שנתיים. 7 בפברואר 2022 בשעה 14:03

1. סמים

טוב, זה בעצם "סמים". אמנם עישנתי לראשונה לפני כמעט 40 שנה, אבל זה היה חלק משמעותי בחיים שלי לאורך השנים.

בשנתיים האחרונות עקב צירופי מקרים (ידידה חובבת עישון שבאה הרבה לבקר וחבר שהיה לו עודף רפואי) עישנתי הרבה יותר.

אז החלטתי להפסיק. לפני שנה.

זה לא היה קשה מדי, תמיד הייתי יותר טיפוס של אלכוהול, אם בכלל.

האם אחזור ? לא נראה לי.

 

2. סיגריות

פה כבר מדובר באתגר הרבה יותר רציני.

כמעט 40 שנה של עישון, כש 30 השנים האחרונות הן ללא פילטר.

החזקתי ב 3-4 סיגריות ליום עד לפני 5 שנים, ואז עקב סיבות שונות זה התחיל לטפס.

כשהגעתי ל 15-20 החלטתי להפסיק.

לא ממש עבד.

מישהי נתנה לי ספר בשם "הדרך הקלה להפסיק לעשן"

לא התחברתי.

הספר היה מונח על השולחן בסלון כמה חודשים.

ערב אחדלפני 8 חודשים נגמר לי הטבק.

חשבתי לקפוץ לפיצוציה.

ואז ראיתי את הספר.

החלטתי לא לקפוץ לפיצוציה.

זה היה קשה. הולך ונהיה יותר קל ככל שעובר הזמן.

אני אוהב לעשן. להיכנס לאוטו בסוף יום עבודה ולהדליק סיגריה לנהיגה הביתה.

בסוף ארוחה טובה. עם כוס קפה.

אוהב את ההתעסקות, הגלגול.

החלטתי שבגיל 90 אני אחזור לעשן.

אשב על הספה עם סיגריה תקועה בפה, פיצה ביד אחת ובירה ביד שניה.

פעם בשבוע אקום, להחליף את הפיצה והבירה ביין וסיגריה.

וזהו.

 

 

3. קפה

זה בכלל לא היה מתוכנן.

אבל פתאום שמתי לב שאני לא ישן טוב, שאני מתוח לפעמים, שיש לי דופק גבוה לפעמים, עיכול לא טוב.

התלבטתי הרבה.

לקפה יש הרבה תכונות חיוביות, במיוחד לאנשים כמוני. ספורטאים.

לפני חודש החלטתי.

זה היה קשה.

דבר ראשון אני אוהב קפה, הריח, הטעם, הישיבה..

אבל מעבר לזה, תופעות הלוואי היו מאתגרות.

בתחילה יש כאבי ראש. חזקים מאד.

אחרי יומיים שלושה הם נחלשים אבל נותרת תחושה כמו של ערפל בתוך הראש, כמו כשלא ישנים מספיק, או בהאנגאובר.

אחרי זה במשך כמעט שבועיים יש עייפות עצומה.

עכשיו, זו לא עייפות 'אמיתית'. בלי להיכנס לנוירו-ביולוגיה, נציין רק שקפה אינו מקור לאנרגיה אלא הוא סטימולטור. ש'עובד' על המוח.

והרגלים מהסוג הזה לוקח למוח זמן להשתחרר מהם.

כלומר הייתי יכול להיות במיטה במשך שעות, הגוף צבר מספיק מנוחה לכאורה.

הייתי מנסה להתאמן, לא משהו רציני, לא ריצה או כוח, רק נניח יוגה..לא הייתי מצליח לזוז, כאילו שאני אחרי יומיים בלי שינה.

ניסיתי, לא עבד.

לקחתי את הזמן.

במשך יותר משבוע ביליתי המון שעות במיטה, בלי לישון, רק מחכה שהמוח יתכייל מחדש.

עבד.

מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.

חזרתי להתאמן והכל טוב.

כנראה לא אחזור לקפה.

תה ירוק בבוקר, תה צמחים אחה"צ/ערב.

 

4. שוקולד

פאק איט, אני (עדיין) לא מצליח..

 

לפני 4 שנים. 6 במרץ 2020 בשעה 4:55

מוקדש למי ששמו/שמה כשם המתופף... 😉

 

 

לפני 5 שנים. 16 בנובמבר 2018 בשעה 7:00

 

 

 

לפני 5 שנים. 30 באוקטובר 2018 בשעה 14:03

לפני 6 שנים. 2 בדצמבר 2017 בשעה 16:30

https://vimeo.com/229754792

לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2017 בשעה 16:28

לפני 6 שנים. 20 באוקטובר 2017 בשעה 18:28

פישל הפעם.

לא מבין למה היה חייב לעשות מבצע קטלני על אפטר אייט..?

כמובן שקניתי משטח או שניים. 😧

לפני 6 שנים. 20 באוקטובר 2017 בשעה 13:25

בסוף 1989 השתחררתי מרוסק גופנית ונפשית...

מה לא היה לי בשנתיים הראשונות בצבא  ? הייתי בימים הראשונים של האינתיפאדה בשכם, נפצעתי קל מירי כוחותינו בבופור, כל השבוע אחרי ליל הגלשונים שכבתי במארבים על הגבול.

לחבר  שלי לא נפתח המצנח.., קצין נהרג לידי מירי צלף באיזה מוצב, ולי בתור החובש נותר רק להמתין עד שהרופא הרוסי השיכור יתנתק מבקבוק הוודקה ויגיע לקבוע מוות..

פעמיים הייתי עצור במשטרה צבאית, פעם אחת במצ״ח.

הצלחתי אפילו ׳לאבד׳ 200000 כדורי מא״ג..

אינסוף ׳חוויות׳ שלא הייתי מוכן להן..

השנה האחרונה שלי הייתי בהדרכה, יותר רגוע, אבל עדיין חיכיתי כבר..

אפילו השחרור לא הלך חלק.

ערב לפני השחרור,נסענו חבר ואני לתל אביב לחגוג.

כל כך השתכרנו שכשיצאנו מהפאב לא מצאנו את האוטו.

נרדמנו באיזה פינה והגענו לבקו״מ באיחור של יום.

לא הסכימו לשחרר אותי כי הגעתי באיחור...רק בישראל. 😳

בכל אופן השתחררתי והייתי צריך חופשה וגם גאולה..גאולה דרך חופש ומוזיקה.

ביררתי איפה ניק קייב עתיד להופיע בחודשים הקרובים. 

האופציות היו לונדון ופריס. 

פריס נראתה לי יותר חמימה ומזמינה (למרות שמסתבר שבפריס יש יותר ימי גשם בשנה מלונדון). 

סבא שלי קבור בפריז (לא רחוק מהקבר של ג׳ים מוריסון אגב).  אמרתי נלך על פריז.

שבועיים אחרי השחרור הייתי בפריס. 

הרבה הרפתקאות שם, אולי פעם אחרת, בכל אופן כעבור מספר חודשים יצא האלבום טנדר פריי. 

כעבור עוד מספר שבועות ידעתי את כל מלות השרים בע״פ. 

כעבור עוד חודשיים הוא הגיע...

 

 

 

לפני 6 שנים. 18 באוקטובר 2017 בשעה 16:09

לפני 6 שנים. 17 באוקטובר 2017 בשעה 14:24

תשוקה הנובעת משמחה חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות. 

כשאתה אומר ״אני אוהב אותך״, אתה בעצם מתכוון ל ״אני זקוק לך״

אנשים מובלים יותר ע״י רצונם העיוור, מאשר ע״י התבונה

 אושר אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות האושר

 

לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה

(הערה: המלה ״לפצותם״ היא לא התרגום המדויק ביותר לטעמי, אם יש הצעות..)

 

כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן