הרפתקאות בדיעבד

אמרתי זאת פעם ואגיד זאת שוב ,

אין דבר יותר מסעיר מלראות את בת הזוג שלך נלקחת ע"י מישהו אחר...ואפילו יותר מזה - מתמסרת לו.

להביט בהבעות פניה משתנות נוכח העובדה שהוא שם, נוכח העובדה שאני שם....

להביט אחד לשניה בעיניים בזמן שגופה נע מעלה ומטה..

לבעור מבפנים ברגע שהיא מחייכת...

להתמוסס ברגע שהיא שולחת יד בכוונה לאחוז בשלי ואז , דרך גניחות אינסוף, לומר לי תודה...

בבקשה:)

קשה להיות ביחד

קשה להיות לבד

אני רוצה להיות בקשר עם מישהי.

אמינה,יציבה,עמוקה..

שנצא יחד,נתבודד יחד,נתעמק יחד...

אני רוצה שיהיה בינינו חיבור שמאפשר הגשמה ומיצוי של כל חשק ורצון..

עד כדי כך שאשמח כשהיא תתקשר אליי כדי לומר לי שהיא מאחרת מלהגיע אליי בין התנשפות לגניחה כשהיא מחוללת על ידי מישהו או 2....

לפעמים צריך להעיר גם כשמשהו טוב..

יש כאן אנשים שפשוט כיף לקבל מהם תוכן (בין אם זה טקסט בבלוג או תמונה או כל מדיה אחרת).

זהו,המשך יום נעים :)

(תמשיכו!)

לפעמים,

כשאני משועמם,כבוי,רדום וחסר עניין,אני פותח תמונות,סרטונים ושיחות מהעבר,מנסה לשחזר את ההתרגשות שבאותו רגע כשהיא אמרה לי שהיא עם מישהו אחר, או כשמישהו מהבחורים איתם היא נפגשה היה שולח לי תמונה שלה מלמעלה/מאחורה/מהצד..נזכר אני ברגעים בהם בערתי מבפנים כשהיא אמרה לי שכשהיא חוזרת הביתה,היא רוצה שאעניש אותה..

הכאב המהול בריגוש הזה?הצביטה בלב?

שווה כל דבר אחר אם לא יותר :)

מה אני אמור לענות, כשאני רואה שם של אדון מכובד על המסך,שואל "מה אתה עושה?" בזמן שאדון מכובד אחר עדיין מתרוקן בתוכי?

decisions decisions 

אחד הדברים שהכי קשים בלהיות רווק?

כשאין עם מי לצבוט אחת לשניה בלב

(ולהתנחם בסקס שמצריך פינוי-בינוי של הבניין)

אחד הדברים שאני הכי אוהב הוא החילוץ הזה, כשאני באירוע חברתי משעמם ודל כזה או אחר ופתאום מופיע שם על המסך ואז אני יודע, כמו חייל שחייב להיענות לקריאה, שיש מקום אחר שאני חייב להיות בו.

אומר שלום ושאני ״עייף״ ושאר שקרים מקובלים חברתית כדי שלא  למשוך תשומת לב..

עשר דקות והגעתי לדירתי..אני מחכה כמו שהיא הורתה לי...על המיטה..והיא נכנסת.

עם חבר חדש.

אני זוכר את הפעמים שיצאנו.

מוקפים בחברים וחברים פוטנציאלים,שבשבילם היינו ״סתם זוג חברים״.

הם לא יודעים ,למשל, על הפעמים בהן יצאנו יחד וחזרנו לחוד; הפעמים בהן היינו בחופשות במדינות שונות ודרשת שאדע את מעלליך; הפעמים בהן הייתי בעבודה ואת לקחת יום חופש כדי להציף אותי בסרטונים שלך כדי להודיע לי שבזמן שאני עובד - את הזמנת מישהו זר כמעט לחלוטין אלינו לדירה וחייכת למצלמה בזמן שהוא דפק אותך מול המראה החדשה שתליתי כשעברנו לדירה שבוע לפני כן; הפעמים בהן חזרתי מהעבודה והיה רעש מחדר השינה שהעיד על כך שאני , גם הפעם, אצפה בדבר הכי יקר לי מחולל על ידי גבר פראי וזר בזמן שאני מנסה ללא הצלחה שוב להיאבק בגירוי המסעיר הזה; הפעמים בהן הם גמרו והייתי צריך לנקות אותך; הפעמים בהן האדון שלך היה מאחוריי בזמן שאת מובילה את פניי עם חגורה על הצאוור בין רגלייך..

איש לא ידע על ההיררכיה הססגונית שהייתה לנו בבית..

גוד טיימס :)

(*זו פעם ראשונה שאני כותב בלוג! רחמנות:)