אני זוכר את הפעמים שיצאנו.
מוקפים בחברים וחברים פוטנציאלים,שבשבילם היינו ״סתם זוג חברים״.
הם לא יודעים ,למשל, על הפעמים בהן יצאנו יחד וחזרנו לחוד; הפעמים בהן היינו בחופשות במדינות שונות ודרשת שאדע את מעלליך; הפעמים בהן הייתי בעבודה ואת לקחת יום חופש כדי להציף אותי בסרטונים שלך כדי להודיע לי שבזמן שאני עובד - את הזמנת מישהו זר כמעט לחלוטין אלינו לדירה וחייכת למצלמה בזמן שהוא דפק אותך מול המראה החדשה שתליתי כשעברנו לדירה שבוע לפני כן; הפעמים בהן חזרתי מהעבודה והיה רעש מחדר השינה שהעיד על כך שאני , גם הפעם, אצפה בדבר הכי יקר לי מחולל על ידי גבר פראי וזר בזמן שאני מנסה ללא הצלחה שוב להיאבק בגירוי המסעיר הזה; הפעמים בהן הם גמרו והייתי צריך לנקות אותך; הפעמים בהן האדון שלך היה מאחוריי בזמן שאת מובילה את פניי עם חגורה על הצאוור בין רגלייך..
איש לא ידע על ההיררכיה הססגונית שהייתה לנו בבית..
גוד טיימס :)
(*זו פעם ראשונה שאני כותב בלוג! רחמנות:)