אחת החליטה לחזור לקודם שלה
אחת החליטה שרוצה רק נשים
אחת מהצפון, רחוק ולא מעשי
אחת לא יכולה בשעות שאני יכול
אחת סתם מפנטזת..
נשלטות 5
אני 0
אחת החליטה לחזור לקודם שלה
אחת החליטה שרוצה רק נשים
אחת מהצפון, רחוק ולא מעשי
אחת לא יכולה בשעות שאני יכול
אחת סתם מפנטזת..
נשלטות 5
אני 0
עוד יום שלא פגשתי אותך
עוד יום שלא דיברתי איתך
עוד יום שלא סטארתי לך
עוד יום שאת החבל לא הידקתי
עוד יום שאת התחת לא פתחתי לך
עוד יום שאת הכוס לא ליקקתי לך
עוד יום שאני לא איתך
עוד יום...שבעצם הבנתי שלא צריך אותך!
נכון, עברית שפה קשה, אבל רגע לפני שלוחצים על פרסם את הפוסט, תעברו על מה כתבתם.לפעמים פוסט הכי יפה, פשוט מאבדים את העניין בגלל טעויות, לא מדובר על טעות בהקלדה.
אלייך- לשון נקבה
אליך- לשון זכר
אני אבוא ולא אני יבוא
אני אהיה ולא אני יהיה
וכ"ו וכ"ו...
בשיעור הבא על פסיק ו-וו החיבור
(ואני בכלל עולה חדש...)
יש כאן לא מעט נשואים משני המינים או בזוגיות כלשהיא.
מצד שני המון פנוים ופנויות.
כשמישהוא כותב/ת בפרופיל שלא מעוניינים בנשואים, אני מבין ומכבד אבל...לשפוט את הנשואים לקרוא בשמות כמו בוגדים וכ"ו.
זה נורא קל לשפוט כשיושבים מאחורי מקלדת, לא מכירים את הצד השני, לא מבינים ולא יודעים למה הם כאן למרות הזוגיות.
אז תעשו טובה, תפסיקו לשפוט ולהעיר הערות מבלי להכיר
לו רק היית יותר מעיזה
לו רק היית יותר אמיצה
לו רק היית יותר רוצה
לו רק היית יותר פתוחה
לו רק היית יותר מבינה
לו רק היית פונה
לו רק היית שלי
אז הכנתי טארט טאטן..
החזאים מודיעים כי הסערה עברה..
ואני לא ידעתי שהם גם פסיכולוגים..
עכשיו אני רגוע
זה כל מה שצריך
אני יכול לכתוב פרופיל לתפארת מדינת ישראל...
בן 38
גרוש/אלמן/רווק
1.85/ 80
שיער חום קצר
עיניים כחולות
וכ'ו
תבקשי, אשלח לך תמונה....רק מה היא מלפני 10, 12 שנים
לכן, כל מה שצריך זה חצי שעה, 30 דקות מהחיים, להפגש על כוס קפה או כל מקום ציבורי.
להכיר קצת, לדבר, לנסות להבין
לנסות להעריך
אחרת זה סתם מרדף אחרי מילים ודמות וירטואלית
אבל, זה רק אני...
אם עץ נופל באמצע היער, ואף אחד לא ראה, האם זה באמת קרה?
אם ברק מפלח את הלילה, ואת הרעם אף אחד לא שמע, האם זה באמת היה?
אם אותו רצית ואף מילה לא אמרת, האם הוא ידע?
אם הלב הוא בודד, האם גם הנשמה מרגישה בשממה?
האם שולט בודד ללא נשלטת, הוא עדיין שולט???
מיד לאחר הצבא, האינטרנט בחיתוליו, סמארטפונים עדיין אין.
יושב אצל הספר וקורא ירחון, בול (כן,היה פעם כזה) מין עיתון של רכילויות קצת תמונות שדיים ו...מודעות.
בת 36, גבוהה יפה מחפשת עבד מין.
למחרת רץ לדואר שוכר תיבת דואר, משלם שובר על מודעה, כותב מכתב ושולח לת.ד שצויין במודעה.
שבוע וחצי עבר יש מכתב!
יום זה וזה בשעה 10 בבית קפה בדולפינריום. אלבש כובע רחב שוליים, חולצה אדומה גינס ומגפיים.
מגיע בזמן, כבר מרחוק רואה אותה יושבת, הלב דופק, מה זה עבד מין רץ לי בראש, אבל ננסה.
שותים קפה מדברים היא בוחנת אותי, מרוב התרגשות רק שמתי לב שהיא אישה נאה מאוד.
קובעים לערב, מקבל כתובת...מגיע בשעה היעודה...דופק בדלת.
הדלת נפתחת, נכנס, היא עם חלוק נעלי עקב וגרביון שחור.
בוא, פוקדת, מסתובבת לכיוון החדר, החלוק נושר, היא בגרביון בירית ללא תחתון וחזיה.
אני מזיע..
מפה לשם, דרינק קצת מוסיקה, תרקוד איתי אומרת, תוך כדי מרחיקה אותי תתפשט פוקדת.
דקה ובמערומי מולה עומד. בוחנת.
על המיטה אותי משליכה ועל פני ישר מתיישבת, אחרי שגמרה נשכבה בצד על תזוז פקדה.
אחרי דקה, את ראשי בין ירכיה משכה, כן ככה עם הלשון בעדינות הורתה.
אחרי כמה סיבובים כאלה, על הזין התיישבה. אני מזיינת אותך אמרה. את הידיים מעל הראש שלי אחזה.
כך זה נמשך מספר שעות, ורק בסוף שמתי לב שכל החזה שלי כחול מצביטות.
בסוף תתלבש ותלך אמרה ואני אל תוך הלילה צועד וחושב, איזה לילה ...
לקח לי קצת זמן עד שאליה הביתה התקשרתי. ציחקוק קטן שיחררה ואת הטלפון ניתקה. כניראה מישהוא יותר זמין פגשה.
מאז את הפעם ההיא אני זוכר בפרטים. אומנם שולט נהייתי לימים.
אבל עדיין לכזה מתגעגע.
בלי שוטים וחבלים, בלי שתן ויריקות וסטירות, פשוט את הראש שם להניח, ואותה להריח
אותה לטעום ולשמוע, גונחת שוב ושוב כשעל פני יושבת