כל האפור שהיה בחוץ חדר גם פנימה, ללב כמו אבק בסופה דרך חלון סגור.
האם מזג האויר הסוער גרם לי להזכר בך ולכאוב מחדש?
לפתע גיליתי שכל דבר מזכיר לי אותך
עשרות פעמים עברתי ליד בית הקפה ודוקא עכשיו נזכרתי שכאן ישבנו לראשונה.
עברתי בעיר בה גרת לא פעם, דוקא עכשיו נזכרתי שכאן הייתי פונה ימינה ואוסף אותך
נוסע וחולף על פני הישוב, כאן היה הצימר המועדף.
היום השמש זרחה, האם את האפוריות היא תצליח לפזר ואת ראשי לנקות?