אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה לא אישתי

כגבר נשוי אישתי לא תהיה הנשלטת שלי לעולם! למה? מניסיון העבר
לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 7:53

בואי נבלה יחדיו...

כשגופך כואב

ליבי יותר דואב

כל סימן על עכוזך

את נשמתי קצת מסרס

כאשר החבל מתהדק

ליבי שוב מתהפך

 

בואי נבלה יחדיו...

את הכאב בתשוקה נקבל

לאלת הארוטיקה נתמסר

נאהב באותם רגעים

גם אם חיינו סדוקים

 

בואי נבלה יחדיו...

כי את הסדקים רק כאב ימלא

לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 6:32

סיסמא של אריות הים בארה"ב.

וזה כל כך נכון...

תקראי פרופיל..

תקראי קצת פוסטים..

תנסי לקרוא בין השורות, להבין

ואז תעזי! ותפני!

זו רק הודעה, כאן בכלוב, אבל יתכן וזו תחילת דרך חדשה

ימים יגידו...

 

לפני 6 שנים. 23 באוקטובר 2018 בשעה 10:58

אז איפה איפה הן כולן

עם הקוקו והסאראפן

עם הטוריה והשבריה

 

 

 

(לא שלי, יהורם גאון נדמה לי, רק במקור זה לא נשלטות 😄😄)

לפני 6 שנים. 23 באוקטובר 2018 בשעה 5:06

תופעה שדי גדלה לאחרונה, אצלי בכל אופן.

יוצרים קשר ראשוני, מתכתבים קצת, אני מנסה להבין מי מסתתרת מאחורי הכינוי/תמונה/פרופיל. 

הפרופיל מינימלי...

ואז זה מגיע...השאלון...

מאיפה אתה? - כתוב בפרופיל שלי

נשוי?-כתוב בפרופיל שלי

מה מחפש?- כתוב בפרופיל שלי

וכ"ו....

ואז, תשלח פון/פייס...אז זה ניגמר מבחינתי.

 

את מאחורי איזה תמונה, פרופיל שלא טרחת לכתוב כלום, רוצה שברגע אחד אחשוף את עצמי לפנייך?

 

נח לך באנונימיות שלך.. 

מה קרה לפגישה ב 4 עיניים על כוס קפה?

ואז היא נעלמת...לא כותבת לא עונה.

 

הצעה: תשבי עם עצמך 5 דקות בפינה, תחליטי מה את רוצה מעצמך ואז תשקיעי כמה דקות בכתיבה, בקריאת הפרופיל שלי, אולי קצת פוסטים, תנסי להבין מי אני , ואז תחליטי האם שווה לך לפנות אלי.

 

זה המינימום המתבקש, ניראה לי

 

לפני 6 שנים. 22 באוקטובר 2018 בשעה 19:50

היה ואיננו עוד...

מן רגע של זכרון...דמעות זולגות

השד יודע למה אני אני משתף את זה כאן...

לפני 6 שנים. 19 באוקטובר 2018 בשעה 19:34

מין יזיזה כזו שמדי פעם בא לה להתפרק ולהזדיין כמה שעות.

אחת שלא צריכה כלום ולא רוצה כלום אלה רוצה רק כמה שעות איתך

 

עדיף על אלה שממש לא סגורות על עצמן, פונות, שואלות, מזיינות את השכל כי יש להן איזו פנטזיה....ואז נעלמות...

לפני 6 שנים. 18 באוקטובר 2018 בשעה 5:33

19:00- אני ואת על היאכטה, מהמרינה יוצאים

לילה ללא ירח, רוח קלילה במפרשים מכה

לתוך הים מפליגים, אט אט אורות הכרך נעלמים, האפלה אותנו עוטפת.

את בצד יושבת דוממת, בי מביטה ושותקת.

את רגלייך כבר לא משלבת, אט אט אותן מפשקת.

 

את המנוע מדומם, והשקט כל כך רועם. רק רחש הגלים על דופן הסירה, את הדממה מפר.

מולך נעמד, ואותך מושך. נשיקה כזו עמוקה מלאה בלהט ותשוקה.

ידי מתחת לחצאית נכנסת, ולאורך החריץ מטיילת.

אותך מסובב ועל השולחן מכופף.

מאחוריך ניגש את החצאית מרים. התחתון מיותר מציין בקול ואותו קורע מעלייך

עכוזך החשוף בולט, לכן השוט עליו נוחת.

את צועקת, לתוך הדממה. אין איש שומע אותך בתוך האפלה.

חבלים פזורים לרוב, בהם אותך מכופף וקושר.

כך קשורה ומפושקת...למגע שלי משתוקקת.

בתוך הים האפל, את נבעלת

לפני 6 שנים. 16 באוקטובר 2018 בשעה 17:46

לכלוב נרשמה 

את מה שחיפשה לא ממש ידעה

הסתקרנה ושאלות שאלה

התכתבויות ארוכות היא ניהלה

להיחשף ולו במעט חששה

איך מה ולמה שאלה

עניתי בניסיון להניח את דעתה

תאורים ארוטים ודוגמא ביקשה

ומהמילה הכתובה היא אף גמרה

 

כך זה נמשך זמן מה

ואז פוף- היא נעלמה

 

(כניראה שלא חסר כאן גם כאלה)

 

לפני 6 שנים. 16 באוקטובר 2018 בשעה 7:37

אני + את = X

לבסוף, אחרי זמן מה

נשאר רק אני וה-X

 

 

לפני 6 שנים. 15 באוקטובר 2018 בשעה 17:49

התקשרתי לכמה שכבר מזמן לא דיברנו, כולם היו קצרים וסיימנו מהר

 

אז מה אם לי אין אינטרנט

וה VOD לא עובד ומשעמם?אז מה אם להם יש אינטרנט תקין?

 

עלק חברים...בדיוק כשצריך אותם