לפני 6 שנים. 12 באוקטובר 2018 בשעה 19:43
כמה שאני נאיבי...
מאמין יותר מדי לאנשים
וגם באנשים
וככה אני נפגע לא פעם
למה לא אישתי
כגבר נשוי אישתי לא תהיה הנשלטת שלי לעולם! למה? מניסיון העברלפני 6 שנים. 12 באוקטובר 2018 בשעה 17:05
מה לך ילדה בראש עובר..
מה לך ילדה בלב יושב..
מה לך ילדה עוד אוסיף ואומר..
את כולי לפנייך חשפתי, ילדה
לך כל כך הרבה דברים תארתי, ילדה
ילדה קטנה אי שם יושבת
ילדה קטנה מחשבות חושבת
ילדה קטנה את ליבה נוצרת
בעצם אותה ילדה קטנה איננה
כי אם אישה בוגרת היננה
לפני 6 שנים. 11 באוקטובר 2018 בשעה 12:00
את יופי פניה לא ראיתי
לתוך עיניה היפות לא הבטתי
את שערה הגולש לא ליטפתי
את עורה הצחור לא נישקתי
את שדיה לא חפנתי
בין ירכיה לא ליקקתי
ואת גניחותיה לא שמעתי
בכל זאת, אותה ראיתי היום...
אי שם בנבכי הדימיון...
לפני 6 שנים. 11 באוקטובר 2018 בשעה 6:07
כאן לכלוב מתוך סקרנות הגעת
המון מילים כתובות בלעת.
מנגד גם כן דברים יפים כתבת
אמת או פנטזיה שבראשך רקחת.
תחושה מוזרה בי מקננת
את כאן ומהצד מתבוננת
ליבך בהרפתקאה רוצה
אבל ראשך את הקושי מוצא
כמו על מצוק מעל מים עומדת
התשוקה לקפוץ בך יוקדת
מאוד רוצה ...
אבל עדיין חוששת...
לפני 6 שנים. 11 באוקטובר 2018 בשעה 5:29
אז החלטת להרשם לכלוב...יופי מזל טוב!
הקדשת כמה דקות ובום את בפנים
אבל רבעק! קשה להוסיף כמה מילים על מה את (שולטת/נשלטת/לסבית וכ"ו)
בנוסף: לא מעוניינת (על דרך השלילה) ב...
או, מעוניינת בפניות מ (על דרך החיוב)...
אז:
1. תתנו קצת קרדיט לאנשים נורמאלים והגונים (כמוני) שכן קוראים את הפרופיל.
2. נגד מטומטמים שלא קוראים ובכל זאת פונים...אין מה לעשות פרט ללחסום
לפני 6 שנים. 10 באוקטובר 2018 בשעה 18:07
האם זו מילה כתובה או סתם משפט שאמרת?
האם החורף הקרב ובא על מפסק בליבי לחץ?
האם דימיון או פנטזיה בראשי שיחקו?
אבל משהוא בי נגע שם בפנים...
רוצה למרגלות מיטך לעמוד
על גופך הצהור להביט
ללא חבלים וללא שוט
אל בין ירכייך לבוא
את אותה לחלוחית לטעום
על גופך מתפתל בערגה אביט
ובלשוני...עד שתאמרי מספיק
כן משהוא בי נגע שם עמוק
לפני 6 שנים. 10 באוקטובר 2018 בשעה 15:46
לאחר אין סוף מכתבים
בחלקם היו אף כזבים
שיחות די ארוכות ניהלנו גם
אני הייתי כאן ואת אי שם
אותך בלילות חלמתי
ובפנייך כמה דברים אף נדרתי
בסבלנות אין קץ לך ציפיתי
מדי פעם אף דמעה מחיתי
ברוב טפשותי אי שם בלב האמנתי
כשבראש ידעתי שאותך לא הבנתי
כך חלפו להן הלילות
עדיין בטיפשותי ממתין לך עד כלות
לפני 6 שנים. 10 באוקטובר 2018 בשעה 12:50
תריסים מוגפים...המזגן מקרר...
החלונות הסגורים את שאון העיר בחוץ שומרים
את מערומי שמיכה דקה מכסה
אפלולית מה אותי עוטפת
לתוך עינייך בדמיוני מביט
את פנייך חש ומלטף
שפתייך ללא קול נעות
רק שאלה אחת בראשי מתרוצצת
האם היית או שפשוט חלמתי חלום
לפני 6 שנים. 10 באוקטובר 2018 בשעה 6:05
באמת לפעמים מתגשמים או שזה משהוא שאומרים לילדים קטנים לפני שהם נרדמים?
לפני 6 שנים. 9 באוקטובר 2018 בשעה 12:26
יושב לי בסאונה
85 מעלות
הזיעה נוטפת....כל נקבוביות העור נפתחות
מרגיש כאילו כל החרא מהנשמה זוחל החוצה...
דרך הנקבים הקטנים...
חם לי....יוצא החוצה..בכל זאת צריך להשאיר שם משהוא בפנים