למה לא אישתי

כמה שכותבים כאן על שולטים מנייקים, סתם נצלנים וכ"ו...

אבל את יותר גרועה מכולם!!!

אני יודע שאת קוראת ויודעת מי את!!

קראת אל כל הפוסטים שלי, הבנת את הכאב שלי....כן כן אני שולט אבל לפני הכל אני בן אדם!!!

פנית אלי, ניצלת את הכאב שלי, ידעת בדיוק מה להגיד, איך לפרוט על כל מיתר....ובסוף כל מה שאת רוצה זה כסף!!!!

תביני שאת חתיכת חרא! אין לי בעיה לעזור למישהיא....אבל קודם כל שתהיה חברה...בן אדם...מישהיא שאני מכיר...ולא אחת מטומטמת שחושבת שאתן לה "הלוואה" מבלי להכיר אותה...רק על סמך הבטחות...

אז לכי לחפש פרייר אחר!!!

לילה.חושך.כביש מפותל.

חוזר מאי שם 

פנסי הרכב את העלטה מפלחים

וכאילו את ליבי צורבים

את שמך זועק בחשכה

ורק הדממה אותי עוטפת

רק בלב עמוק שמך נשמע.

בארץ ניכר כעת את חיה

וחיי מטלטלים כמו אלומת

הפנסים בכביש המפותל

זכרונות מציפים, והלחלוחית גדלה

האם זו דמעה או סתם אבק דרכים

אשר חדר לעיניי...

ציפור יפה וחכמה

בכלוב עם דלת פתוחה הוחזקה

הייתה מתעופפת לה חופשי

אבל תמיד חוזרת להיות איתי

את רגעי האושר שחווינו יחדיו

קשה לתאר...קשה להסביר...

פעם הייתה לי ציפור יפה....

עד שלבסוף לארצות רחוקות

התעופפה לה.

מאז מביט אני בכלוב השומם

את ידי על ציוד נוסף מעביר

ואת הלחות בזוית העין מוחה

נזכר וחולם על אותם ימים

בהם התעופפה לה חופשי

אבל תמיד אלי חזרה

כעת ליבי ריק כמו הכלוב

הלואי והייתי יכול גם לעוף...

עמוק בלב

אי שם בפינה קטנה

את איתי בנשמה

נסעת הרחק מכאן

ואני כבר לא אותו אדם

יודע ומבין שלהשתחרר חייב

לעולם בליבי תהיי כוכב

עם כל הצער והכאב

יותר איני מתלבט

לדרך חדשה את יצאת

ואיני רוצה להיות צוםה מהצד

לכן את זכרונותי אארוז ואשמור

כך שאת הימים יהיה לי קל לגמור

לדרך חדשה אפסע לי אט

לפגוש ולהכיר ארצה לאט

אהבתיך בכל ליבי ונשמתי

כעת לאחרת אעניק את אהבתי

מאז שעזבת לארץ רחוקה והשארת אותי בודד....מין אדון ללא נשלטת...בלי מטרה...בלי רצון....

לבסוף ניסיתי...הכרתי...נפגשתי...ובאמת ניסיתי למצוא מישהיא לחלוק איתה...להקשיב...להדריך...לדבר....לבלות יחדיו....להנות...

קשה לי בלעדייך.....קשה לי להכיר....קשה לי כי עדיין לא פגשתי מישהיא בשיעור קומה כשלך...

איך תמיד היינו קצת נחים באמצע....אני שוכב במיטה ואת על הברכיים על הרצפה ליד....ואז היית מבקשת לשכב לידי...להתכרבל

היית נצמדת...מניחה את ראשך על החזה שלי...הייתי מחבק ומצמיד אותך...מלטף את שערך..

עם יד אחת אחזת את זרועי...כאילו שלא אעזוב...ואם השניה שיחקת לי בזין....והיית מדברת...שופכת הכל...דמעותייך נזלו על החזה שלי...

ואז הייתי מרים את ראשך ומנשק כל עין....כל דמעה.....חש את המליחות על שפתייך.....סיפרת דברים רק לי...ביקשת עצה...ואני רק ליטפתי ונישקתי...הסברתי...כיוונתי....

אהבתי.....

יש לי הכל.....

בית...משפחה...חברים...זמן פנוי...כסף....טיולים...בילויים...חול...מסיבות...

המון רגש...אהבה...סבלנות...סימפטיה... אמפטיה...רצון...יכולת...אוזן קשבת...ניסיון...ניסיון חיים....נשמה...

ורק את חסרה בתמונה....

יושב במרפסת עם סיגריה

הדממה מסביב משרה מין רוגע

הראש מתרוקן מהיום שהיה

ואז המחשבות לתוך הריק חודרות

זכרונות מציפים...תהיות עולות...רעיונות חדשים נולדים...מחשבות על העתיד

הלב מתכווץ...הנשמה גואה...מה ילד יום, זאת התהייה...

האם את קיימת? האם את כאן? האם אותי מחפשת?

כל הכתב להעלות הכל הכי קל...

דמעות הן ביטוי....

לפעמים של אושר...

לפעמים של עצב...

לפעמים של כאב....

אצלך הכרתי את כולן !

לילה..חושך...הכל שקט מסביב

אין מכוניות ברקע...

אין ילדים צורחים ברחוב...

אין אמבולנס דוהר עם סירנה..

יש רק שקט ו.....

איוושט השוט המפלח את האויר...

גניחה עמומה נבלעת בגרון....

נשימות עמוקות מכיוון המיטה...

ומשפט אחד...עוד אדוני..בבקשה..