למה לא אישתי

כמו כותל לך אהיה.....תשעיני עלי את מצחך....תשעיני את זרועותייך על החזה...ותלחשי לי את פחדיך...את רצונותייך...את תהיותייך...

כמו כותל לך אהיה....יציב עומד מולך וסופג את דמעותייך...מקשיב לחלומותייך...

שלא ככותל גם לך אהיה...קר ומנוכר בודאי לא אהיה...

בזרועותי אותך אעטוף ואחבק....ואת הדמעה אנגב

על אוזנך מילות אהבה אלחש...כיוון ועצה לך תמיד אתן....

שלא ככותל לך אהיה....כי אם אדם בשר ודם אנוכי, עם לב ונשמה להכיל אותך.....אוזנייים לך להקשיב....פה אותך לנשק...גפיים אותך לעטוף

כף יד ושוט בהם להכות....

מי אני???

בן אדם

גבר...

שולט...

יודע לאהוב

יודע לפנק

יודע להקשיב

יודע לעזור

יודע לקשור

יודע להעניש

יודע להכאיב

יודע להפגע

יודע להעלב

יודע לכאוב

יודע לזכור

יודע לשכוח

ומעל לכל יודע להמשיך לחיות....לחייך...לדבר...ולהסתיר את הכל.....

הוריקן אחד אחרי השני הורסים איים ומדינות....כולם מדווחים..מצלמים...ומחכים שהן יגמרו.....ורק על הסערה שבי אף רשת טלוויזיה לא מדווחת...אף עיתון לא כותב...ורק אני מחכה שתעבור!

השוט....סתם חפץ דומם...בלי לב...בלי נשמה....

לפעמים בו מביט...חולם בהקיץ ונזכר...ואז לפתע פתאום, חש אני כאילו הוא מביט בי חזרה.

שוכב לו דומם, אבל נשבע שלפתע מתחיל הוא לזוז וכאילו להתפתל...

קרן אור יום אחרונה עליו מאירה...

וכאילו מגחך הוא אלי...ושומע אני אותו לי לוחש...לדם שלה מתגעגע.

כמו טמבל בו מביט...ועוד עונה לו שהיא מעבר לים...אני את גופה יותר לא אדע, והוא הדומם, על עכוזה כבר לא ינחת...

אני לא לחוץ ולא ממהר לשום מקום לכן החלטתי לשנות אסטראטגיה.

אם את נשלטת פנויה:

לא אקרא לך זונה

לא אקרא לך כלבה

הרי לא מכיר אותך עדיין..

לא תקראי לי אדון..מאותה סיבה...

לא אציק לך גם אם אחרי הודעה או שתיים תגידי שלא מתאים...

לא אשלח לך אין סוף הודעות..

הפרופיל שלי כאן....הרבה בבלוג כתבתי...אם את איטיליגנטית מספיק לקרוא בין המילים...תביני מי אני.

אם להתאמץ קצת תרצי, תחפשי את הבלוג של הנשלטת האחרונה שלי (אנישלו) וכך אולי תקבלי מושג טוב יותר בקשר אלי

אז אם קראת, וקצת התעניינת, תרגישי חופשי לכתוב הודעה.

אין זו בושה ולא פחיתות כבוד מצדך...

מי יודע אולי....אולי יהיה לנו טוב ביחד

אני לא לחוץ ולא ממהר לשום מקום לכן החלטתי לשנות אסטראטגיה.

אם את נשלטת פנויה:

לא אקרא לך זונה

לא אקרא לך כלבה

הרי לא מכיר אותך עדיין..

לא תקראי לי אדון..מאותה סיבה...

לא אציק לך גם אם אחרי הודעה או שתיים תגידי שלא מתאים...

לא אשלח לך אין סוף הודעות..

הפרופיל שלי כאן....הרבה בבלוג כתבתי...אם את איטיליגנטית מספיק לקרוא בין המילים...תביני מי אני.

אם להתאמץ קצת תרצי, תחפשי את הבלוג של הנשלטת האחרונה שלי (אנישלו) וכך אולי תקבלי מושג טוב יותר בקשר אלי

אז אם קראת, וקצת התעניינת, תרגישי חופשי לכתוב הודעה.

אין זו בושה ולא פחיתות כבוד מצדך...

מי יודע אולי....אולי יהיה לנו טוב ביחד

12-13 שנים בעולם הזה...הייתי עם 2 נשלטות (סוס מנצח לא מחליפים) פלוס כמה סטוצים שלא נחשבים(אם לא מתאים, אז לא)

כעת מוצא את עצמי, כאן בג'ונגל הוירטואלי...קורא..כותב..מנסה להבין...את העולם הקר והמנוכר של אותיות על על קנבס דיגיטלי...

איך מסבירים...איך מעבירים תחושות...איך מתארים רגשות...איך מסבירים את האני הפנימי..

איך מסבירים שאתה באמת מתכוון לכל מילה...איך מבטלים את החשדנות הטבעית....איך מבינים את הצד השני.....איך בונים אמון...

הכל כל כך קר ומנוכר בעולם הדיגיטלי....

שם..בחוץ...בעולם האמיתי...לפעמים חיוך...ליטוף...ונשיקה קטנה...או סתם אחיזה איתנה שוות אלפי מילים כתובות על קיר של אתר זה או אחר...

אולי זה רק אני.....

מלנסות להבין .....

להסביר....

לנסות....

מעל איזו מדיה דיגיטלית

עייפתי...

מלסנן...

להגיב....

לשקול מילים....

לנסות להכנס...

לראש....

לנשמה...

פשוט התעייפתי מ.......

שנים יפות בילינו יחדיו

כעת שבועות כבר לא כתבת

ניפרדו יפה ככה סתם

נסעת לך איתו לצד השני של העולם

הבטחתי כי לא אפנה ולא אכתוב

כולי תקוה שלך ממש טוב

ביקשת את הזמן לנסות לשכוח

להתארגן ולנסות לצבור כוח

כל ענן מעל המרפסת חולף

אותך מזכיר וליבי דולף

כה הרבה שעות גנובות יחדיו בילינו

וגם את הפרידה יחד צפינו

כל יום בלעדיך כמו נצח נמשך

רק חזרה רוצה אותך

אי שם רחוק חיים חדשים התחלת

ליבי דואב ואת שמך זועק

רוצה שיפסיק אני צועק

זמן מרפא הכל ככה אומרים

חש אני עובר שבעה מדורים

ליבי מאבן אינו עשוי

ולך תמיד היה גלוי

אותך אהבתי שנים

כעת נע ונד בין הגלים

לחוף מבטחים מקוה להגיע

ולא להיות יותר פגיע

תמיד אותך אזכור......

כמו ענן בשמיים איתך חשתי

גם ברגעים קשים מצידך לא משתי

את גופך בידי מסרת

בתמורה את ליבי קיבלת

אין ספור שעות אהבנו

פעמים נפלנו אך תמיד קמנו

חוט משי דקיק ומוזהב

אל ליביני יחדיו כרך

את מבט עינייך הנני זוכר

כשאת הכלים הייתי בוחר

ריח גופך עימי נישאר

למרות שליבי מזמן נישבר

חיים חדשים מעבר לים בחרת

אך נשמתי לעולם נותרת

בטוח אני כי חייל שם תעשי

כי את אדם מאוד מעשי

כאן מאחור בודד אנוכי

קורא בשמך בתוך תוכי

קשה מנשוא כאב הפרידה

לא תהיי יותר לידי במיטה

את דמעותיך כבר לא אנשק

אם את מיצי תאוותך ארצה לטעום

ואת דמעותיך לקבל בחום

רוח חרישית תזכיר לי בקול.....