לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2017 בשעה 8:43
שנים יפות בילינו יחדיו
כעת שבועות כבר לא כתבת
ניפרדו יפה ככה סתם
נסעת לך איתו לצד השני של העולם
הבטחתי כי לא אפנה ולא אכתוב
כולי תקוה שלך ממש טוב
ביקשת את הזמן לנסות לשכוח
להתארגן ולנסות לצבור כוח
כל ענן מעל המרפסת חולף
אותך מזכיר וליבי דולף
כה הרבה שעות גנובות יחדיו בילינו
וגם את הפרידה יחד צפינו
כל יום בלעדיך כמו נצח נמשך
רק חזרה רוצה אותך
אי שם רחוק חיים חדשים התחלת
ליבי דואב ואת שמך זועק
רוצה שיפסיק אני צועק
זמן מרפא הכל ככה אומרים
חש אני עובר שבעה מדורים
ליבי מאבן אינו עשוי
ולך תמיד היה גלוי
אותך אהבתי שנים
כעת נע ונד בין הגלים
לחוף מבטחים מקוה להגיע
ולא להיות יותר פגיע
תמיד אותך אזכור......