לפני 7 שנים. 21 באוגוסט 2017 בשעה 11:47
כמו ענן בשמיים איתך חשתי
גם ברגעים קשים מצידך לא משתי
את גופך בידי מסרת
בתמורה את ליבי קיבלת
אין ספור שעות אהבנו
פעמים נפלנו אך תמיד קמנו
חוט משי דקיק ומוזהב
אל ליביני יחדיו כרך
את מבט עינייך הנני זוכר
כשאת הכלים הייתי בוחר
ריח גופך עימי נישאר
למרות שליבי מזמן נישבר
חיים חדשים מעבר לים בחרת
אך נשמתי לעולם נותרת
בטוח אני כי חייל שם תעשי
כי את אדם מאוד מעשי
כאן מאחור בודד אנוכי
קורא בשמך בתוך תוכי
קשה מנשוא כאב הפרידה
לא תהיי יותר לידי במיטה
את דמעותיך כבר לא אנשק
אם את מיצי תאוותך ארצה לטעום
ואת דמעותיך לקבל בחום
רוח חרישית תזכיר לי בקול.....