למה לא אישתי

החיים שלי לכאורה ניראים מושלמים...

אבל מתחת לפני השטח הכל גועש

עייפתי כל כך מהכל...

עייפתי מלסחוב את העגלה..

עייפתי מהמשא על כתפי...

עייפתי מכל מה שעמוק בלב..

מעטים כאן שמכירים אותי...

רבים בחוץ שמכירים אותי...

למעשה, אף אחד לא מכיר אותי.

חושך ודממה מסביב

יושב כאן והדמעות מעצמן זולגות

כן! גם גברים חזקים לפעמים בוכים.

סתם פוסט פריקה כזה. הדף סובל הכל...