לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה לא אישתי

כגבר נשוי אישתי לא תהיה הנשלטת שלי לעולם! למה? מניסיון העבר
לפני 4 שנים. 11 בנובמבר 2020 בשעה 9:24

היא פנתה אלי כאן בכלוב, משם התחיל קשר ארוך של התכתבויות, הכרות מעמיקה.

כבר בהתחלה, הבנתי שהיא שמע, קרא, ראתה, פינטזה ומאוד רצתה...אבל החשש שלה פשוט זעק מבין המילים.

לא שהיית צדיקה גמורה, אבל בכל זאת, נשואה ללא שום כוונה לפגוע בו או לפרק....

 

לבסוף נקבע הפגישה, כוס קפה בפינה שקטה.

את הצעד הראשון העיזה ועשתה, אבל החשש בעיניה ניכר, קולה מעט רעד, במין אי שקט ישבה.

 

אומנם רחוק מאוד מעיר מגוריה היית, אך עדיין לצדדים כל העת הסתכלה.

 

מעט זמן שוב עבר, סשן ראשון נקבע.

לצימר יחדיו הגענו, הוראות מה לעשות מראש קיבלה. 

את דלת הרכב מעט פתחה, אלי הביטה. החזה הקטן עלה בנשימות מהירות עלה וירד.

את ידה בעדינות החזקתי, לתוך עיניה הבטתי.

"אל תחששי אישה יפה, את תמיד בשליטה, לא יקרה דבר שאינך מסכימה" לה בשקט אמרתי.

מהרכב אט היא יצא, מאחורי דלת החדר נעלמה.

כמוסכם, 5 דקות המתנתי, אחריה לחדר נכנסתי.

אור קטן בצד בקע, היא רק עם תחתון עמדה. עיניה מכוסות ומול הקיר עמדה. ידיה על צווארה שלובות

שוט דקיק על גבה טייל,רעד בגופה עבר.

השוט בין רגליה נגע, לאורך הירכיים הוא נע.

הצלפה ראשונה על גבה נחתה. אנחק כאב קטנה היא פלטה.

לאחר זמן מה , גבה האדים וקוים אדומים על ירכיה באור העמום בקושי ניראו.

מאחוריה ניגשתי, לגופה נצמדתי.

" אין לך ממה לחשוש אהובה שלי, כעת את בזרועותי וכאן למענך אני" 

אלי סובבתי אותה, את כיסוי העיניים הסרתי, מעט דמעות מעיניה ירדו, יחד עם חיוך קטן בזוית פיה.

את פיה נישקתי, ואת ידי לתחתון לאט הכנסתי, את הרטיבות באצבעותי חשתי.

כך עמדה ומתשוקה רעדה, לבסוף בי אחזה ובקול גמרה.

את התחתון להסיר דרשתי, ולרוחב המיטה לשכב אמרתי.

במיטה פשוקת אברים שכבה, ראשה מעבר לקצה המיטה.

את בגדי לאט הסרתי, ועיניה במהופך עלי הביטו.

לאט למיטה התקרבתי, ולפיה חדרתי...

לבסוף גם חבלים והשוט שוב למשחק צורפו...

כך הזמן לו חלף ויחדיו במיטה שכבנו, כפיות כאלה היינו, אותה צמוד חיבקתי, ולאוזנה לחשתי.

כשלבסוף התלבשנו, אלי היא ניגשה ואת שפתי היא נישקה.

"תודה אדוני" אמרה

מעיניה החשש נעלם כלא היה....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י