לפני 7 שנים. 1 באוגוסט 2017 בשעה 21:09
כתבה....מחכה לאדוני...כמהה..בוכה..כואבת מגעגוע.
בנסיעת עסקים הייתי..שבועיים...חזרתי לארץ...באתי..
חיכתה ערומה על הברכיים ליד המיטה...בצד מסודר הכל..אזיקים, חבלים, מצבטי פיטמות, מחסום פה וקולר.
התיישבתי לידה בין זרועותי אספתי אותה וחיבקתי...כה קטנה לפתע..כה פגיעה...בוכה...
את הקולר שמתי לה לאט...את ראשה הרימה, את הדמעות ניגבה "שלך אני אדוני" אמרה, ועל ארבע ירדה...