היא פנתה אלי כאן בכלוב והכרנו..
התכתבנו המון וקבענו להפגש לסשן..
בדרך היו עליות ומורדות בתקשורת, אבל בסוף נפגשנו.
מםה לשם היא ערומה על ארבע על המיטה...השוט מכה פעם ראשונה, חלש...פעם שניה טיפה יותר חזק..אין אפילו סימן קטן...היא: איי, מספיק!.
בראש חושב, נשלטת אומרת מספיק?? בא לי להצליף חזק, אבל מתאפק, מכבד את המספיק.
לוקח חבלים (לא אוהב את הרצועות שקונים, אוהב חבלים דקים, שמשאירים סימן, כואבים). קושר שוק לירך רגל אחת, רגל שניה, קושר כל יד לרגל...
היא: הקשירה כואבת ולא נעימה לי,לא נוחה לי.קשרו אותי כבר מקצוענים בקשירות ( איזה יוםי של מקצוע חושב לעצמי).
מביט בה קשורה מפוסקת ערומה,
וחושב לעצמי, זה לא איזה ספא או סמינר קשירות אומנותיות! אני רוצה שזה יכאב! רוצה שזה יהיה לא נח ולא נעים!
פורם את הקשרים, אורז הכל אומר לה, תתלבשי, ניסינו לא מתאים.
אפילו לזיין אותה לא בא לי...
מחזיר אותה חזרה, ניגמר.
סה"כ זמן סשן- 10 דקות
הנפילה הכי גדולה בחיים שלי!!!