לפני 5 שנים. 28 ביולי 2019 בשעה 6:46
בין סורגי הכלוב בדממה הוא נע, בפינות אפלות רשת קורים הוא טווה. ממתין בדממה.
רעידות זעירות הוא חש, יש קורבן ברשתו נתפס.
אט אט לשם מתקרב, קורים נוספים על הקורבן פורס. ברשתו נתפסה ולהשתחרר כבר לא יכולה.
מתקרב לאט, עם חיוך ענק. חלשה מהמאבק, להתנגד כבר לא יכולה.נוגס בה בפראות,ועד לשד עצמותיה אותה יונק.
את גופה החלול במקום מותיר, ועל עקבותיו לאותה פינה אפלה שבע הוא שב.
בדממה ממתין לקורבן הבא...
(מחשבות שעולות מפוסטים עצובים וזועמים...)