איבדתי את הגלקסי 8, כמה חסרת אחריות אני יכולה להיות?
הנסיכה הקטנה מיהרה לנחם אותי..
"אמא, אל תדאגי אבא ידאג לך ויקנה לך חדש!"
כן, אבא באמת לא חיכה יותר מידי ונכנס הביתה עם גלקסי 9 וחיבוק של ניחום שלא התבאס על עצמי יותר מידי.
"את רואה אמא, אבא תמיד דואג לך"
תמיד דאגת לי והיית מעורב כמעט בכל דבר.שם לב לכל שינוי שמתחולל בי ושם לב לדקויות, אני זוכרת שפעם זה היה מרגיז אותי ואפילו הייתי משתמשת במילה "חונק" אבל היום אני רואה כמה שזה מהמם ונהנית מהדאגה והענקה שלך..לעיתים אם לא עוצרים אותך אתה משתלט על הכל ואם היית יכול לטרוף אותי ולהתהלך כשאני יושבת לך בתוך הבטן או סתם תלויה לך על הזין ,
היית עושה זאת בלי לחשוב פעמיים.
אני נהנית מהקירבה ההדוקה ויודעת גם מתי ההחלטות יהיו רק שלי.
"תבהירי קצת את השיער"
הוא כבר שבוע דוחף אותי לחזור לפסים.
"אבל בובי, שנה אני מנסה להיפטר מהבלונד ולחזור לטבעי שלי"
בסוף אתה תמיד מצליח לחדור אלי ולגרום לי להקשיב ולהסכים איתך.
כמה שאני נאבקת שההחלטות הן רק שלי..אבל אז אני גם מרוצה מהתוצאה!
בזכות מי?
בזכותך מנייאק!
