יש רגעים של משבר שאתה מגלגל לעברי מילה שהופכת לי את הבטן ואני מחזירה לך שתי מילים שגורמות לך לקצר במוח והעבר צף שם בינינו כמו חרא ואני מתגוננת ומרגישה את האשמה שוב מציפה אותי ואז אני תוקפת כמו נמרה כי אני לא מוכנה להיות שוב במקום שכבר ברחתי ממנו.
אני זוכרת מה היא אמרה לעשות במצבים האלו, לנשום עמוק ולספור בלב.
כשזה לא עוזר אני יודעת מה יכניע אותך וזאת הלשון שלי!
אני שולפת אותה לאט,
רק את הקצה על קצה הזין שלך,
כמו פרפר שנחת על פרח והוא מנסה למצוץ אותו עד שהוא יכחיל.
הלשון מטיילת לה למטה לביצים ומלקקת
כמו אמא שמנקה את גוזליה.
ולא מרפה, לא עד שהן נוצצות ומוכנות לשימוש והלשון לא מתעייפת כי היא שואבת אנרגיה מהתגובות שלך,
אתה נרגע ומתרווח,
נשען לאחור ומכוון את עצמך ישר ללוע שלי ואז הלשון נכנסת והשפתיים תופסות את מקומן ומתמקמות יפה על הזין הכל כך קשה שלך ואני רק מעבירה אותן לאט ובעדינות, נוגעת לא נוגעת והזין צורח לי בפרצוף...תשאבי כבר לעזאזל!
אבל לא ,
אני משחקת איתו ואני טובה אליו ומשכיחה ממך את כל החששות כי אתה רואה כמה אני מסורה לזין שלך, נכון?
אתה רואה ויודע כמה אני מסורה לך
