תדמיינו את הרגע הכי מושלם בחיים שלכם.
אתם מצליחים רגע לדמיין אותו?
עוד 7 ימים היה אמור להיות הרגע הכי מושלם שלי.
איזה מוזר לדעת מראש, ועוד בוודאות מוחלטת, שזה יהיה הרגע הכי טוב בחיים שלך.
עכשיו תדמיינו את עצמכם מאבדים את זה.
**
אני בחור די פשוט, החיים שעברתי היו קצת יותר מורכבים.
אבל במסגרת השאיפות והחלומות שלי כבחור פשוט אך מורכב רציתי להקים משפחה.
משפחה פשוטה קטנה (גדולה) ומאושרת.
לגור איפה שלא יהיה רק שיהיה קצת שטח וגינה
שיהיה קצת צמחים וכלבים לנשמה, כסף כי צריך וכי אנחנו תותחים אבל לא להשתעבד אליו רק כדי שנוכל לטוס 3-4 בשנה ולטייל כמו שאנחנו חולמים.
להקים בית ומשפחה שמלאים באור.
עוד 7 ימים הייתי רואה סוף סוף את השמלה שהיא בחרה. יותר נכון את השתיים שהיא בחרה.
הן לא נתנו לי לראות אותך בשמלות כי זה מביא מזל רע (אל תשאלו ממש ברכה מאז ) ובטוח שהעיניים שלי היו מתמלאות בדמעות כשהייתי רואה אותך מתקרבת בשמלת כלה.
להגיד את כל המילים הנכונות ולקוות שהרב יתקתק בברכות. לשים את הטבעות שלנו. לשבור את הכוס לרקוד לשתות לשמוח ולאהוב בעיקר בעיקר לחגוג את אהבה.
עוד 7 ימים היא הייתה אמורה להיות שלי ואני שלה.
עוד 7 ימים היא הייתה מקבלת את השם משפחה שלי והיינו אמורים להקים משפחה עם 2 כלבים הרבה כאב ראש והרבה שמחה. ובעתיד גם המון המון ילדים.
והיינו גרים איפשהו קרוב להורים שלה
והייתי דואג לבית הזה בכל כולי.
כי ככה זה עם בחור פשוט וקצת מורכב שמגשים חלום.
הוא לא היה מוותר.
רק עוד שבוע קטן, שהיינו ממשיכים לחלום.
כי לזה אני עדיין לא התרגלתי את שומעת
איך אפשר להפסיק לחלום עלינו?
איך אני חולם עתיד שאת לא נמצאת בו?
איך מתארים מדברים חולמים מרגישים חושבים על עתיד שהוא לא אנחנו?
ואני שונא שאני כותב ככה כי אני מרגיש הכי לא גבר בעולם. הכי מתבכיין חשוף ופגיע לכולם.
האגו הגברי במיטבו.
אז מתישהו זה ימחק.
ואהבה לא מנצחת את הכל. כנראה..
וכולם נהיו פרופסורים לבאסה, כולם נותנים עצות מה לעשות ואיך להתקדם הכי טוב.
ולי אין כוח לאף אחד מהם.
הם לא יודעים מה אני איבדתי.
הם לא יודעים מה היא איבדה.
בלי תגובות.