בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זווית אחרת

"You got to want to win like I want to win"


50.
לפני יום. 23 באוק׳ 2020, 13:14

ב2018.

אני שולט אכזר.
אחראי על הנשימות שלך, הגמירות שלך, הטיקים בעין השמאלית, בלי אישור שלי את לא קמה בבוקר.

2020:

דאאאדדיייייי

 


ב2018:

תמונות של נשלטות, שולטות, אחרות, מתחלפות, לא בעסק, פתחו עסק, הרמונות, חילופי זוגות, בחורות תלויות מהתקרה.

2020:

תמונות מוזרות מגוגל.

(ברוך השם ישנן צדיקות שעדיין ממשיכות עם העבודת קודש ומראות טוסיקים על בסיס שבועי. השבח)

 

ב2018:

גרפים, שישיכורה, דאנג'ן, מנחוסה פיגומים, סדום, קילור נצחי ל4 ימים, הומור, תחכום, סקס בשירותים של אגד, סקס במושב האחורי של אגד, מתי תקנה רכב יא קמצן.

2020:

מ1 ועד לעלות 17 פוסטים ביום על כמה שמשעמם פה בקורונה.

 

ב2018:

נשלטים די להציק!!
שולטים שחושבים שמותר להם הכל? פחחחח
המדריך לשליטה #37682
דרוש נהג זמין 24/7 אני ממוקמת בדימונה.
סיפורי זימה של שולטים מאוננים.

2020:

דאדי. דאדי. דאדי. דאדי. דאדילולוש.
נשלטים די להציק!!
שולטים שחושבים שמותר להם הכל? פחחחח
המדריך לשליטה #738296
דרוש נהג זמין 24/7 אני ממוקמת בצפת.
סיפורי זימה של שולטים מאוננים.

 

 

מה עוד השתנה? דברו אלי.

לפני שבוע. 12 באוק׳ 2020, 17:40

שניה שניה שניה לפני שאני אז ומתחיל לספר איך זה להיות בקשר משולש ומה לכל הרוחות היה בשנה האחרונה אני אתחיל קודם כל איתי.

 

אני רומנטיקן חסר תקנה, שזה אולי נשמע כמו משהו טוב אבל זה לא ככה תמיד, בכללי רומנטיקן חסר תקנה בצורה שאני מתכוון אליה לא יכולה להיות אצל שולט. וזה בסדר כי אני לא שולט, אני שולט נגיד במיטה מבחינת העדפה מינית, אני שולט על דברים בחיים שלי ובצורה שאני מתנהל או מנהל.

במערכת יחסים אני ממש לא שולט.

הרי שולט צריך לחשוב מהמוח, להתנהל מהראש, לחשב מהלכים או אנערף מה שולטים מזיינים את המוח שהם יודעים לעשות.

ואני מתנהל מהלב, יותר מדי לב.

 

***

 

קשר משולש איז דה שיט. 

את אלמה אני מכיר כבר מעל 4 שנים. 

הזוגיות שלי ושלה ידעה רכבת הרים אבל לא רק ברטע של עליות וירידות אלא בקטע שעפה מהמסלול התרסקה נשברה וכו וכו. 

היא גם ידעה אהבה גדולה וענקית, וזה לא אהבה שהיא רק בין בני זוג אלא אהבה לבן אדם עצמו ומי שהוא. 

תמיד ראיתי באלמה דברים שהיא לא ראתה בעצמה, היום היא מתחילה לראות את אותם דברים ובכללי היא פי 700 יותר חזקה ממה שהכרתי אותה. 

אני מעריץ אותה, למרות שטעיתי ונתתי לה להרגיש כל כך הרבה פעמים שלא. 

 

את שקשוק הכרתי לפני שנתיים וחצי, זה התחיל כקשר מיני בלבד אבל איפשהו הדברים נכנסו ללב ולא משנה שהפסקנו את הקשר מספר פעמים איכשהו תמיד מצאנו את הדרך חזרה. 

ושקשוק היא חתיכת בחורה. אני חושב שזה היה ברור לי מהפעם הראשונה שראיתי אותה. נכון שהיא גרמנייה היטלרית טיפוסית אבל יש לה לב גדול ורגיש עיניים טובות והיא תגרום לך להרגיש המרכז של העולם, וזאת מבלי להזכיר את היכולת לעשות 6 מכונות כביסה ביום. אז אי אפשר להאשים אותי בהתאהבות בה, כל מי שמכיר אותה מתאהב בקסם שלה. 

אני מעריץ אותה. למרות שבכל ריב הרגשתי שאני פוגע בה ולא מצליח לעצור. 

 

אז שקשוק נכנסה לחיים שלנו לפני שנה וקצת, והתחלנו קשר משולש בין שלושתינו. 

טוב כמה שבועות מצאנו את עצמנו מתאהבים לחלוטין, טסים ליוון ביחד, מבלים לילות וימים. 

ואז נפרדים. 

עכשיו לפני שאתחיל לחפור אני אקצר לכם. 

נפרדים חוזרים, נפרדים חוזרים, נפרדים חוזרים.

 

טוב יודעים מה הפוסט הזה קצת הסתבך לי.. אני כותב ברצף וכל פעם זה נתקע לי אז אני פשוט אשאיר את מה שיוצא גם שזה לא ברור. 

 

הבעיה בלהיות רומנטיקן זה להקשיב ללב ולא למוח, ואהבה תנצח וכל השיט הזה לא תמיד עובד. 

ומצד אחד אולי צריך לשחרר, שקשוק תמצא איזה בחור שיטרוף את העולם ויבין איזה אוצר היא ואלמה כבר חזקה כל כך שכלום לא יצליח לשבור אותה שהיא ככה. 

כי לבחור בינה לבינה זה לא אפשרי. ניסיתי בכל פרידה לא לפרק הכל ולהמשיך אפילו רק עם אחת אבל תמיד האהבה לא הייתה שלמה. 

ולחזור להיות ביחד? המוח אומר שזה לא אפשרי. 

הלב מתפלל לזה שזה כן. 

 

תמיד הסתכלנו על זאלופון והשלישיה שלו בקנאה, אנחנו לא מכירים אותם אבל תמיד היה לנו כיף לקרוא ולהסתכל עליהם כאן. 

היינו אמורים להיות בחופשה עכשיו, לטוס לאינשהו, הקורונה זיינה את זה. גם היכולת המופלאה שלנו להרוס ולהיפגע. 

הלוואי שהיה אחרת. 

אבל גם אם לא, עדיין אני אסיר תודה לקשר הזה.

 

**

 

אומר לכם, קשר משולש איז דה שיט. 

שיט טוב. 

שיט רע. 

 

אני מתאפק לא לשלוח הודעה שבודקת איך כל אחת מהן מרגישה או איך עובר עליהן היום? הלימודים? העבודה? 

איך הן מצליחות להסתדר עם לב שמפוצץ בגעגוע. 

 

אבל זה עניין של זמן, או בכלל להצליח להשלים עם זה שזה כנראה נגמר.

וזה מרגיש הכי נורא בעולם. 

וזה בסדר. זה בסדר שאני מרגיש ככה. 

כנראה שככה זה מרגיש שצריך לשחרר. 

 

 

 

 

 

זה לא באמת מה שרציתי לכתוב. כנראה שהבלאגן פשוט יוצא מהראש ישר לכתיבה.

 

 

לפני שבועיים. 6 באוק׳ 2020, 17:18

 

יש לי את הבלוג הזה בערך שנתיים וחצי, פעם לפני הרבה זמן הייתי פעיל כאן באופן יום יומי נכנס לקרוא מגיב כותב מעלה רודף משיג משתנה אלף ואחת דברים.

השהות שלי בכלוב הייתה עבור כתיבה והיכרות. עניין לגיטימי בסך הכל הרי בכל זאת הפלטפורמה הזאת די נועדה עבור זה.

אבל תקופה ארוכה אני מוצא את עצמי כותב פחות ובכלל לא מעוניין להכיר, וזה דווקא היה ממקום חיובי ממקום שטוב לי. עדיין הייתי נכנס וקורא פה ושם צוחק פה ושם ואני נזכר בכך שהכתיבה שהכי אהבתי הייתה כתיבה הומוריסטית או שילוב של משחקי מילים.

אהבתי גם את התמונות שמילאו לי את האגו וחיזקו את הריקנות. היום אני פחות אוהב.

היו תקופות שהיו לי כמה נשלטות במקביל והכל היה כנה והיו תקופות שהייתי שקרן וחרא. 

היו תקופות שסקס סתמי היה ממלא לי את החורים שבלב בצורה הכי טובה שאפשר. על כל חור שמילאתי פתחתי שני חורים חדשים (רואים? אני עדיין אוהב משחקי מילים). 

למדתי כמה דברים בתקופה ההיא, הראשון זה שסקס סתמי איתי זה על הפנים. תמיד היו רגשות ותמיד נוצר מצב שיש כאב (חוץ מפעמיים). 

ואם כמה שאני אוהב להכאיב זאת לא הצורה שרציתי להכאיב בה. בכל זאת עשיתי את זה. 

דבר שני שלמדתי זה שסקס סתמי יכול להיות ממש ממש טוב. ולפעמים זה בדיוק מה שאנשים צריכים או מחפשים. לפעמים זה רק כי כואב להם. 

דבר שלישי ואחרון לעכשיו זה שלפעמים סקס או קשר שחשבת שהוא סתמי מתגלה כאהבה מאוד גדולה שפשוט לא הצלחת לראות באותה תקופה. אבל אני עוד אחזור לזה בפוסט אחר שכרגע קשה לי לכתוב. 

 

היום אני במקום שונה מההתחלה שלי כאן. 

מצחיק אותי שאני רואה אנשים שמעלים 2 פוסטים ביום כל יום אבל נזכרתי שגם אני הייתי ככה בהתחלה שלי. 

מצחיק אותי לראות את המרדף אחר הלייקים ואת כל השטיקים שעושים עבור זה. פעם בשבילי פוסט מעל 50 לייקים היה גורם לי לחייך. 

מניח שגם היום זה יגרום לי לחייך, היום אני לא אחשוב על איך אני מצחיק או מחרמן בשביל זה. 

 

גם היום אני נכנס לבלוגים ואומר בואינה היא כותבת מושלם או יאללה איזה גאון. 

לפעמים סתם נכנס לתמונות ואומר יאללה מה אני הייתי עושה לה. 

הכלוב פיתח אצלי גם את הddlg שלא הבנתי עד כמה הוא קיים בי, אבל הוא פיתח גם את השריטה המוסרית בעקבות זה, האם אני אהיה כמו עוד אחד בכלוב שבן 40+ שמוכן לזיין 20- שתקרא לי אבא? דאדי? האם זאת סטייה נורמלית עבורי? האם זאת סטייה נורמלית בכלל? 

למה הצורה שבה אני אוהב להכאיב או להשפיל לא מפריעה לי? למה איתה אני שלם.

למה אני עדיין בכלל כאן בכלוב? ומה הקטע למחוק בלוג ולהחזיר בלוג ולמחוק שוב ולהחזיר שוב? לא בא לך? בשביל מה כל הדרמות. 

ולמה זה בכלל מעניין אותי אנערף אבל זאת עוד מחשבה שקפצה לי לראש. כמו בלוג במעלה רק גיפים בלי מלל או בלוג עם מנוי זהב שלא מעלה אף פעם תמונות. לא אמור לעניין אותי אבל קופץ לי לראש. 

אל תחפשו פואנטה, אין כאן באמת. יש מישהו שרץ על מאה וכותב את כל הדברים שהוא חשב או חושב פשוט מקיא את הכל על המקלדת. 

בדיעבד שאני מסתכל אחורה על התקופה שלי בכלוב היו פעמים שרציתי להקיא על עצמי. 

 

 

אז מה עדיף? 

 

לפני 4 שבועות. 26 בספט׳ 2020, 22:09

השולחן מלא בממתקים וקפה שלושתינו שבורים מהיום הזה.

השקשוקה שבורה מזה שישראל הפסיד בגמר (והפסידה לי).

אלמה שבורה כי היא לא ישנה מעל 12 שעות באף יום בשלושה ימים האחרונים.

אני שבור כי באר שבע הפסידה.

הפתרון הברור הוא ללכת לישון כבר, אבל איך ג'ורג' הוטרינר אומר? "להשאיר אותי בחיים זה האובייס, קרקו בוא נהרוג אותו."

אז עשינו סשן כמחווה לג'ורג'.

לקחנו את שקשוק לחדר ואמרנו לה להיות על ארבע, שהגב יהיה ישר, ובעיקר שלא תפריע לנו במהלך השיחה.

שמנו עליה רגליים - אלמה ואני, וסיפרתי לה על הסקס שהיה לי ולשקשוק בצהריים. איך היא השתפרה פלאים בלהיות מאפרה, ושהיא כבר אפילו זוכרת את הדירוג שמות שלה על פי הסדר. 

מושפלת, אפסית, חור ומאפרה. עוד מעט אולי נעשה שינויים בדירוג. 

אלמה כמובן רצתה לשמוע אותה אומרת את זה ואמרה לה לדקלם את זה בקול בזמן שהיא משמשת כמשענת לרגליים שלנו. 

היא ניסתה להגיד את זה. הבעיה עם השקשוק זה כשהיא רטובה וחרמנית ברמה מסוימת היא לא ממש מצליחה לדבר, לפחות לא באופן תקין או מובן, אז היא ממלמת לעצמה וחוטפת כמה בעיטות שיזכירו לה שהיא צריכה להתאמץ יותר. 

אפשר להמשיך, 

אני הדלקתי סיגריה בזמן שאלמה הלכה לקשור לה את הידיים מאחורי הגב. אני אוהב לשחק איתה עם הסיגריה. היא מאוד אוהבת כאב והפטמות שלה מאוד רגישות, כל פעם שאני רוצה שהיא תיהיה רטובה באופן מיידי אני פשוט מכאיב לה שם. והסיגריה ממש כואבת. 

אז בזמן שהיא קשורה ולא יכולה להתנגד, אני ואלמה מעבירים את הסיגריה בינינו ומכאיבים לה בתורות. אלמה עדיין מפחדת עליה לפעמים לכן היא מצמידה את הסיגריה בצורה עדינה לעומתי. 

אני בא להוריד לה את התחתונים והם פשוט ספוגים ורטובים לגמרי. אז מצאתי לנכון להכניס אותם לפה שלה. 

אלמה בינתיים החליטה שהיא רוצה לנצח אותי ולעשות על הצעצוע שלנו סימנים חזקים יותר משלי. היא הצליחה. 

היא לא עוצרת, ומנחיתה את היד שלה פעם אחר פעם על הציצי שלה. אני קולט שהיא כבר עומדת להתעלף אז אני מחזיק אותה, עוזר לה לנשום ולקחת אוויר, להצליח לספוג את הכאב. 

אחר כך היא פשוט התמוטטה לתוך הידיים שלה אלמה. בזמן שהיא מטפלת בה אני החלטתי לקשור אותה, הפעם בכיוון אחר. עכשיו הגיע הזמן להשאיר סימנים על התחת שלה. דאגתי לה לחבל שהיא יכולה לנשוך למקרה שהכאב חזק מדי. ובעיקר עבדנו איתה על כך שתלמד לא לזוז גם אם כואב לה. 

אבל.. יש בעיה עם דוגי, הגוף שלה כל כך מחרמן ככה שאי אפשר להמשיך הרבה זמן מבלי להגיד כסעמק אני עכשיו מזיין אותה. 

אז אמרתי כסעמק אני עכשיו מזיין אותה. 

ואז נזכרתי שיש גם את אלמה ביקום ומסתבר שגם היא אמרה לעצמה את אותם דברים והיא החליטה לזיין אותה לפני. 

עם סטראפון בכוס והזין שלי בגרון שלה אנחנו פשוט מתחילים להתעלל בה להתייחס כמו אל חפץ, עושים עליה תורות ומחליפים ומזיזים אותה איך שבא לנו. 

לא כתבתי על הגמירות שלה יותר מדי, אבל זה מדהים כמה חזק היא גומרת ואיך זה משפיע לה על הגוף. היא פשוט רועדת ולא מצליחה להשתלט על עצמה. אלמה מחזיקה אותה כל פעם ואנחנו ממשיכים שוב ושוב.

היא שוב ממלמלת, שוב לא ברורה, לא מצליחה לחבר משפט. אנחנו מחייכים ומסופקים מלראות אותה ככה. 

כי בואו שניה אני אגיד לכם משהו.. 

בתכלס אם כמה שאנחנו נהנים מאיך שהיא יורדת, מלזיין אותה, להכאיב לה, להשפיל אותה, עם כל הדברים המטורפים שאנחנו אוהבים לעשות לה וכל פעם להגיע לעוד גבולות ולעוד רעיונות משוגעים. 

הדבר הכי מספק זאת היא. 

הצורה שהגוף שלה מגיב הדרך שבה אנחנו מצליחים לחרפן אותה, לדעת שהצלחת לגרום למי שאיתך להיות חרמנית ברמה שהיא לא שולטת בעצמה. 

 

 

אבל זה בסדר.. אנחנו שולטים בה. 

לפני חודש. 14 בספט׳ 2020, 20:53

סבב שני עם קבוצת מיניות חדשה.

מפגש שני, הקופסא הגברית. 

 

עדיין גורם לי לצמרמורת.

 

לפני חודש. 4 בספט׳ 2020, 15:17

אבל הלכתי לשחק כדורגל 

 

 

 

 

מרתון פיזיקה 4 ימים אינעל העולם שלי. 

לפני חודשיים. 3 באוג׳ 2020, 19:42

You just can't beat the person who never gives up

 

(Babe ruth)

 

 

 

 

 

רק להיום ועם המון אסירות תודה. 

5 שנות ניקיון. 

לפני חודשיים. 27 ביולי 2020, 13:39

והיא שאלה אותי למה זה כל כך כיף לי ומה זה עושה לי?

חשבתי, וניסיתי להסביר את עצמי בדרך שהיא תבין בצורה מדויקת.

"תראי.. יש את חברים וסיינפלד נכון? אז זה בדיוק אותו דבר, הסדרה הראשונה מזכירה לי את הכוס שלך, מדהים רטוב נעים ואני חולה על להרגיש את הכיווצים שלך כשאת גומרת ובכיף אני אעביר את הזמן שם ויש רגעים מדהימים אין ספק. עד כאן את מבינה?" 

מסתכלת עלי חרמנית ואומרת. "כן.. אני מבינה"

"יופי, ומצד שני יש את התחת המדהים שלך ששם כל רגע הוא פשוט אלוהי ואושר טהור. גאונות.
וזה בדיוק כמו סיינפלד. גאונות.
עכשיו את מבינה למה אני נהנה לזיין אותך שם כל פעם?"

 

"כן.. אני מבינה..
אבל חברים סדרה הרבה יותר טובה מסיינפלד."

 

 

זרקתי את הכלבה.

 

לפני חודשיים. 25 ביולי 2020, 20:25

מוקדש באהבה למרצה אהוב שאני מאוד שונא, באופן אירוני לגמרי שם המשפחה שלו זה הדאדי. 

מקווה שהוא יתן לי 100 גם מבלי שאני אמצוץ לו.
מקווה #2 שהוא לא נמצא בכלוב.

 

 

להלן סיפור אמיתי שלא קרה לעולם.

זה נכון שהשם אמיר הדאדי נשמע כמו איזה שולט שמוק חרמן מאונן ובתול אך לא כך המצב.
אמיר הדאדי היה מותג.
חתיך, מרצה באוניברסיטה, עשיר ומצליח.
סטודנטיות היו מרטיבות את התחתונים במהלך השיעורים שלו ועשו הכל על מנת לזכות בתשומת הלב שאליהן הן כל כך היו זקוקות. זה גרם לו לחייך.
המרצדס בחנייה גם גרמה לו לחייך.
גם הדירה במגדלי יו, גם אחרי החדר הכושר הוא היה מחייך לעצמו מול המראה.
אמיר הדאדי חייך המון. אבל זה לא תמיד זה היה המצב...

 

אמיר, ששם המשפחה שלו זה הדאדי חווה ילדות קשה ביותר,
כבר כשהוא היה בגן החלו התסביכים שהרסו לו את החיים. הגננת צעקה עליו הדאדי בוא אלי מיד,
אמא אמרה לו שהוא הדאדי הכי טוב בעולם, ואפילו בבית ספר שהוא היה עושה בעיות ורב עם תלמידים אחרים המנהלת הייתה אומרת לו שלמרות הכל היא לא מוותרת עליו. הוא הדאדי שלה.
אמיר לא הצליח להכיל את כל האחריות שהייתה עליו. לדאוג ולטפל בכל מקום.
אבל אמיר חשב לעצמו שהכל ישתנה בתיכון, הרי בחטיבה ויסודי כולן ילדות וידוע הרי שכל ילדה צריכה איזה דאדי משלה.
בתיכון אמיר חשב לעצמו.. בתיכון הן כבר מתבגרות.
גיל 15 וחצי והכל התפוצץ לו ברגע אחד..
פצעי בגרות, שפם בר מצווה, ומכנסיי שלושת רבע הפכו את אמיר הדאדי לבודד שמתגעגע לתקופה שחלפה.
ובמקום ילדות שמתרוצצות אחריו עם תלבושת בית ספר וקוקיות בשיער וסוכריה על מקל (טוב אולי הגזמתי אבל בכל זאת אנחנו מספרים סיפור בכלוב).
במקום זה אמיר הדאדי חווה מקרוב את תחושת הנטישה.. ההתבגרות של הילדה.. שכבר לא צריכה את הדאדי שלה.

היא מעדיפה את צי'קו אמסלם (אשכנזי טהור) שקנה בדיוק סיאט איביזה חדשה משופרת והלך מכות כבר פעמיים בשנה האחרונה. הוא מסוכן, לא אחראי, לא מתחשב, והוא בטח אבל בטח לא הדאדי שלה. אלא מה שנקרא חבר..

גודל הבושה גבר עליו.. אמיר החליט לפנות למדיה הוירטואלית ולנסות להכיר שמה מישהי שתעריך אותו אך ורק על פי שם המשפחה.
בטינדר זה לא עבד..
אוקיי קיופיד גם לא הלך..
הצאט של אתר נענע קרס..
ורגע לפני הייאוש המוחלט אמיר הדאדי מצא אתר שנקרא הכלוב.
בהתרגשות שיא הוא פתח חשבון מבלי בכלל להקדיש לזה שנייה של מחשבה. אמיר הדאדי לעצמו הוא קרא.
תוך רגע הוא גם קיבל הודעה.
"רוצה להיות הדאדי שלי?" היא שאלה.
כן! אבל הוא פחד שהיא בגיל שלו ותתנהג כמו הבנות שהוא הכיר באותו תקופה.. הוא עזר אומץ ושאל:

"בת כמה את בחורה יפה?"

"48 שנה הבאה.
אבל אני צעירה וילדה בנפש.. שובבנית וכמעט בכלל לא בתולה.
זה בסדר בשבילך... דאדי? "

אבל הוא לא ענה... חשב חשש היה בחרדה,
ואז הנורא מכל בדיוק קרה.

"אז מה.. בן כמה אתה?"

 

....

 

 

לפני 6 חודשים. 17 באפר׳ 2020, 16:20

טוב אז נכון שכולנו נהנים שמחים וחיים את החיים עם אתגר התמונות הגדול שנותן לנו המון תמונות מחרמנות וציצים שעפים לכל עבר.

זה מבורך וצריך להמשיך עם זה לנצח, אך עם זאת יש גם מקום לאתגר חדש ומחודש שמחדד את החושים ומפדח אנשים.

 

אז מה בעצם עושים? 

המשימה היא לכתוב שלושה סיפורים קצרים שקשורים לבדסמ, לסקס או לפאדיחות שקשורות לסקס. 

אחד מהסיפורים הוא אמת לאמיתה כמו שקרה במציאות, ושני הסיפורים האחרים הם שקר. עדיף גם שקר מתוחכם. 

בתגובות כמובן אנחנו נותנים בראש מנסים לנחש מה אמיתי ומה לא וכמובן להצחיק ולצחוק.

** תמונות עירום סתם ככה ללא קשר או עם קשר למטלה זה בונוס ענקי! 

 

אז אני מאתגר את דיאנג'לו החריף ואת האני בי המפולפלת לכתוב את הסיפורים שלהם. 

 

עריכה **** 

כללים: 

חובה לכתוב שלושה סיפורים. 

שניים מהם הם אמת מוחלטת. 

ואחד שקר לגמרי. 

כל אחד שאתגרו אותו, יכול לאתגר חזרה עד שני אנשים והם אחר כך ממשיכים לאתגר אחרים וכן הלאה וכן הלאה.

בהצלחה:)