Walls of sins and misery

האנשים, הם כולם מפחדים מרגש.

Lead your demons.

Lead their childrens.

Lead our darkest days.

אני יודעת להבדיל מתי האור שלך דועך.

ואני לא אתן לחושך שלי לאכול אותך.

יש בתוכי קשת של אפלה שבסופה אין שום דבר מלבד האבדון.

בין קיפולי השרוול הנוקדים,

ועיניים אבלות,

נשברה שתיקת המוות ,

בקול דמותו של חוזה המוות,

אשר הצהיר וחזר,

"קרב אותם ללב, כמו קרבתם לאדמה."

"קרב אותם ללב, כמו קרבתם לאדמה."

וכשהעורב מפציע קולו,

שוב נדם השקט והאבל החל וצר עליו ;

"ראה מה עשיתי, אישה לא תחזור ותמות שושלתה."

כשידיו אחזו בדיו דם, הצטרף לחוזה כשחתם בשמו המלא בדמה,

אך מלכי שמיים לו לנצח יזכרו, 

ועורב שט לו איי שם באופק גשום בשמי הלילה הקר .

כי מותו מחכה לו שם וגם לרוצח הקר.

כשיללות הרוח שרעו על העצים,

הלב זעם שתיקה כואבת,

בגבעה בה הוכתרו מלכים רבים,

הוא זה שהיה שם שותק,

העורב הנוסק בשמי האפר המלוכלכים.

ואילו הם, יללו באוב המכשפות בגבעות המקוללות ובכו למים.

מים שאפילו המלאכים לא בכו.

כשאור השמש זרח,

השפל הנמיך קומה,

אבל הגאווה,

נשארה על החוף, 

ועימה גם השירה.

כשהשנאה פיתתה את הנשמה, 

האפילה חדרה לליבי,

פילסה דרכה אל האבדון,

והוא חתך את נפשי עמוק עד מאד.

כשהוא אומר לך שהחיבוק שלך מרגיש טוב הוא מתכוון שהציצי שלך נעים או משהו כזה.

אם למדתי משהו בחיים זה :

תהמר או שיהמרו עלייך.