Walls of sins and misery

בין קיפולי השרוול הנוקדים,

ועיניים אבלות,

נשברה שתיקת המוות ,

בקול דמותו של חוזה המוות,

אשר הצהיר וחזר,

"קרב אותם ללב, כמו קרבתם לאדמה."

"קרב אותם ללב, כמו קרבתם לאדמה."

וכשהעורב מפציע קולו,

שוב נדם השקט והאבל החל וצר עליו ;

"ראה מה עשיתי, אישה לא תחזור ותמות שושלתה."

כשידיו אחזו בדיו דם, הצטרף לחוזה כשחתם בשמו המלא בדמה,

אך מלכי שמיים לו לנצח יזכרו, 

ועורב שט לו איי שם באופק גשום בשמי הלילה הקר .

כי מותו מחכה לו שם וגם לרוצח הקר.