לפני 5 שנים. 9 בינואר 2019 בשעה 15:52
כשיללות הרוח שרעו על העצים,
הלב זעם שתיקה כואבת,
בגבעה בה הוכתרו מלכים רבים,
הוא זה שהיה שם שותק,
העורב הנוסק בשמי האפר המלוכלכים.
ואילו הם, יללו באוב המכשפות בגבעות המקוללות ובכו למים.
מים שאפילו המלאכים לא בכו.