לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2018 בשעה 2:37
המכורים למלחמה , הם כאן.
האהבה היא לא משהו טהור, היא דבר מלוכלך ומלכלך בדם, מזיק וכואב שעלול להסתיים במוות הכי מכוער שיש.
אז התחלתי ללכת , יותר נכון לצעוד לשם שינוי, לחפש את עצמי בין ההריסות ולהקים את החיים מן המוות הרעב.
צעקתי אבל אף אחד לא רצה להקשיב והיו כאלו שרצו אילו יכלו אבל מפעל החיים שלהם הוצף ועלה על גדותיו עד שטבעו בשקרים ובפחד המעגלי אין סופי.
אילו רק יכולתי לאחוז ביד איתנה ויציבה ולהפוך להיות לה הטבעת הנקשרת סביבה ולהיות לה לחן ולא למעמסה.
אז אני נכנסת אל תוך השדה האפור שרוף כליל בבשר חרוך המלווה ריח חריף במיוחד של לידה מחדש מתוך הכאב.
ואני כאן, אני נכנסת, גם אם שדה הקרב הרדום יחליט להתעורר, נכנסת ויהי מה.
מכורה למלחמה.
