לפני 3 שנים. 9 באוקטובר 2021 בשעה 10:51
שמתי את השיר הזה והתחלתי לצעוד בכל הבית , הרים רגל אחת מעל השניה , כמו במארש , כמו ילד עם תוף פח שנותן את המקצב , כמו מריונטה קצת שבורה .
חשבתי ממש שהכי גרוע עבר ,
אבל זה גרוע יותר כי אני מרגישה צער על מה שהיה ועל מה שהיה יכול להיות וצער לא מהול בתחושת זעם או עלבון רק אכזבה ועצב , השלמה ושכחה שאין לה סוף ולא יהיו מילים מתאימות בלקסיקון לתרגמה לכתב .
הכה בי.
שעדין אכפת לי ממך כל כך אבל אני מזכירה לעצמי שאין אף אחד ובולעת דמעות חנוקות בגרון למרות שבא לי להתרפק על הקול שלך ולתת לך חיבוק ענק.