שום כלום

קריז, 

חולשה בברכיים . 

צריכה שוב כאב , שלי , כמה שיותר עמוק בנפש , שלך כמה שיותר זועם ומתפרץ , שלנו . 

אולי דם , רעב לי  , צמא לי , רועד לי הכל . 

כאב בבשר , לחתוך , לצרוב , לרתוח , להשפיל , להתמסר , למחוק , לשרוט , לבעוט , לסטור . 

זה טוב ויפה , אבל תמיד שטחי לי מדי בסוף. יש לי צורך במכאובים אדירים, איומים , כמו נהר גועש. לו הייתי אדם אכזרי הייתי מוצצת אותם מאחרים שיתעוותו כמו מריונטות קטנות עבורי . 

אבל אני לא , רק לפעמים יכולה לעטות מסכה כזו ולרוב , הרבה יותר לרוב אני נושכת כדי שינשכו חזרה את הלשון עד שתתפצל לשניים ותדמם.

אני רעבה , אולי בעצם כל העניין עם המקום ההוא הוא הרעב , אלוהים כמה שאני רעבה.