הוא היה גרוע בתיאורי מין , כלומר אחד הגרועים שהכרתי. חסר דימיון , מונוטוני ,רפטטיבי עד כאב.
אז למה בעצם עד עכשיו קשה לי לגמור בלי לחשוב עליו?
חוץ מהתמימות (היש להניח מפוברקת) פשוט אהבתי שהזיקפה שלו הייתה מתעוררת כמעט תמיד רק כשבאמת אמרתי משהו אינטימי.
עד עכשיו אני רוצה לעשות בדיוק מה שאמרתי לך , להצמיד אותך חזק חזק אלי עירום במקלחת, צמוד צמוד לשדיים ולקרצף לך את הגב לנשק כל חור , כל קמט , כל פתח , כל מבוא , כל שערה , כל קפל , כל זיןפהכוסרגלייםאדמה בך.
איך עמד לך מהסיפור הזה הזין חזק טיפשון , והיית כזה גאה בו , פרפר קטן וחסר מורא שלי . אני לא יודעת להסביר למה אני מאושפזת עליך אבל ככה זה. אתה טיפש וגאה מדי ופחדן יותר ממני ואפילו תהיה האדם הרע בעולם זה לא ישתנה. אתה חי לי בבטן כמו טיפוס מעיים , כמו פרפרים , כמו יונה (הומיה) במעי לוויתן. כלואה בך. לא מסוגלת לחשוב על שום דבר ואף אדם אחר אולי המרחק יאפשר לי להרגע.
תקועה בטיז של עצמי ואין מוצא.