לפני 3 שנים. 21 באוקטובר 2021 בשעה 20:17
קראתי היום מה שכתבת בבלוג ורציתי למות , כמה אני רוצה לנשק אותך עשרות פעמים בכל חלק בגוף כמה שאני אוהבת אותך וכואבת כשאתה כותב שאתה מפחד מהעולם , לא מרגיש דבר והדיכאון מושרש בך.
אם תהיה לידי לא אדע את נפשי...
זו התחושה. אמרת שאם תדע שכואב לי בגללך זה רק יכניס אותך לעוד כאב. אני שמחה רק כשאתה שמח. אין אף אחד שאני רוצה לחבק ולדאוג לו כמוך. אני מרגישה שהייתי שוברת לעצמי את האצבע רק לדעת שסוף סוף טוב לך. אבל אתה כל כך שקט ועטוף בתוך עצמך וכל כך פשוט , עקבי , עצוב ורך וגם חזק בעיני לא משנה את מה שאתה מאמין בו. אפשר לדעת מה הולך לך בראש רק לפעמים , אתה פשוט וישיר אבל עקיף באלף צורות והיובש של המילים שלך לפעמים מסתיר שבר גדול.
גם אם נריב שוב פרפר , אני אף פעם לא אפסיק לכבד אותך ולחוש אהבה עמוקה לקיומך ולעצב שלך. ילד זהוב.