מתנות קטנות לשבת ,
אז אכתוב דברים נעימים לפני שהדיכאון יזדחל שוב ויחמוס כל חלקה טובה .
אז חוץ מלשתות המון שתן ולומר שאני שרמוטה ואפס עשרים פעם בזמן שהוא בתוכי מאחור (זה היה חמוד אבל חסר לי ממש כאב) -
כיף לי לראות אותו מברך אחרי השירותים ועוד לא הצלחתי להגמל מההרגל המגונה לחייך כל פעם שאדם מספר לי ששומר שבת , כשרות או סתם לשון הרע. אני מודה שאחרי שחזרתי הביתה ממש התלהבתי שנוכל להזמין אוכל מכל הבא ליד כי יש עסקים שפתוחים בשבת (הי , קניתם אותי) אבל זה לא מחליף את האהבה העמוקה שיש בי ליהדות.
ובנימה פחות כבדה , אני אוהבת הפרעות ומחלות נפשיות ולראות אותו סוגר ופותח פעמיים ארון גרם לי לחייך מבפנים על האוסידי המתוק הזה.
אני אוהבת עור שחום נוצץ וללקק תחת יפה (ולא כל תחת יפה בעיני) זה גורם לי להרגיש פחות קפואה וביקורתית.
אני אוהבת את רגעי המעבר מהתלוצצות ודיבור יומיומי לרגע שהוא מושך אותי מהשיער לשירותים ואני חוזרת אחריו ראש באסלה כמה אני חסרת ערך וחוטפת סטירה אחרי סטירה. מעבר לא מובן מקלילות ואגביות לרצינות והתמסרות של חרדת קודש כמעט (ויש את ההפכים האלה דרים יחד בחיים) .
אהבתי להסתכל במראה הגדולה שבקיר ולראות את עצמי על הברכיים והזין שלו ממלא לי את הגרון , כל כך יפה. כל כך כנה.
ועד היום הוא היחיד מבין כל האנשים שאני מכירה שידע להנות ולצחוק מבדיחת "ברכה לבטלה" כשהקוזאק מחליט לרחם על היהודי באמצע פוגורום כשהעיירה בוערת.
מתנות קטנות לשבת ,
זכרונות טובים שילוו אותי עד לדממה הגדולה שמעבר. התעוררה בי קצת אהבת אדם ולא רק אדישות וכאב מוחצים - יחלוף כמו שבא ובכל זאת נכון להודות גם על זה.
