שום כלום

הן בטוחות שאני אשכנזיה לתפארת ,

עם שם משפחה של שלא מבייש עבודת שורשים בגרמניה הארית,

עם חוש אופנה של דובון אכפת לי, 

עם המילים שאני בולעת בביישנות ונמרחות לא ברורות כי אני מדברת מהר , גבוה וסתום, 

עם האצבע בפה , מבט רחב בעיינים  מוכת תימהון כל פעם שמספרים בדיחה ופיספסתי את הפאנצ' או כל פעם שהאור בחלון המשרד מחוויר לצבעים עדינים של אדום וסגול בשקיעה ,

עם המוזרויות שלי כל הזמן , המליצות שלא בזמנן 

ואז בום על קולי מעלינו ואני מדלגת לאחור וממלמלת "סמאללה" בבהלה. אני חושבת שהרוסיה במשרד לא בהתה בי ככה בהלם שכזה מעולם 😊