חשבתי עליך היום.
"הלוואי והיית 200 קילומטרים ממני"
ואחרי , זה תבואי , ביקשת , זעמת , חתכת במילים.
כשקיללת -
שתקתי.
כשהטחת האשמות מצוצות מהאצבע ואיימת תמיד על אדם שלא מכיר אותך ואולי החליף איתך משפט במצטבר . שתקתי.
כשנפגשנו והקשבתי לך , ליטפתי אותך והתנשקנו לא היו לך תלונות. כשנתתי לך חמישים שקלים למונית כי זה לילה ודאגתי איך תחזור לא היו לך מענות.
כשהצעתי להביא לך שוקולד טבעוני לא אמרת תודה . כשהקשבתי למטח הטירוף שלך וראית את הדמעות שלי לא הבנת את הנקודה .
כשסיפרתי לך איך אותו אחד אנס אותי ונעלבת כי לא הכרתי בזה שתחושתך בעבודה "היא גם סוג של אונס את יודעת" ביטלת את הזעם שעמד לי בגרון, איך אתה משווה?
כשסיפרתי לך מה היה , הנהנת במין מפיזור דעת ואמרת שאתה מבין ואז פתאום מה קרה.
אבל כמו שמי שמכיר אותך שנים אמר-
הייתי צריכה לדעת שאתה לא תראה כלום חוץ מעצמך. בטלפון אמרתי לך מילה ומיד קטעת אותי שהייתי בשבילך "רק בובת מין" כששכבנו ולמה אני לא אמיתית (כי אתה לא מכיר בי כאחת וטוען שכל מילה שקר) . חתכת אותי כשאמרת שכל העדינות והרכות שהייתה בינינו הייתה רק בשביל הסקס - וכשאתה רוצה להכיר בי כאנושית אני לא נותנת (ואתה לא נותן לי להשחיל מילה) .
צרחת בפני כולם
שאני אפסיק לנסות להפגש איתך בזמן שחודשים אתה מנתר וחוסם אותי בתסכול כי אני לא נענית.
שברת כל אמון כשהצעת שוב לפגוע באדם הכי קרוב לי שבכלל לא עשה לך רע.
צרחת עלי שאני רק גוף חסר נשמה , בזמן שאתה סותם לי את הפה , מול כולם התבכיינת איך אני לא רואה אותך ובטלפון תוך טירוף "את לא כאן" צרחת "איך את מעזה לדרוש ממני כשיש לך חבר" ולא דרשתי כלום , כרגיל סתם ניסינו לנהל שיחה.
זה כמעט מצחיק - מי שדורש חודשים שאבוא ולא נענה מאשים אותי שבאתי , מי שמשווה את עבודתו לאונס אומר שאני לא קשובה , מי שנתתי לו כסף כי אין לו טוען שאני לא רואה את טובתו, מי שצורח עלי באכזריות שאני בובת מין והוא בעצם רוצה להכיר אותי ושאראה אותו לא נותן לי לומר משפט שהוא לא אישר וצורח שאני אפילו לא אדם.
על אחרים אולי אתה עדין עובד, אבל לא עלי .
י' סיפר לי שכשגרתם יחד מרוב עצבים ורחמים עצמיים פשוט לא האכלת את החתולים ימים שלמים כשהם היו בחופשה והתירוץ שלך היה "נשבר לי הלב" . מ' לא מסוגל לשמוע את השם שלך בלי ניצוץ של כעס בעיינים על כל הרכילות הבלתי פוסקת שהפצת בלי מחשבה על נשים וא.נשים שקרובים לך.
אתה שקרן , קטנוני ומוג לב ומי שמכיר אותך יודע מי אתה. אז כן אני כועסת ובניגוד אליך גם אם תהיה 30 ס"מ ממני צמוד צמוד אשמור על ארשת קפואה ולא אומר מילה. בי נתתי לך לפגוע אבל באהובי לא עוד - אתה מחוק מבחינתי תשפריץ כל שקר לחלל שנוח לך להתהדר בו רק הזרגים הוירטואליים יהיו שם למחוא לך כפיים כנראה וזה כשלעצמו גורל מספיק אומלל להתנחם בו אפילו שאני לא מאחלת לך רע באמת .היית פשוט בחירה אומללה.