שום כלום

מרוכז , 

ולזה ששאל למה לילתו - אז יש קשר עקיף לשדה אבל אני לא מספיק יומרנית לכנות את עצמי מוצצת זרים מיתולוגית במשרה מלאה. 

לפני שנים אימצתי זוג חתולים , אחת פראית ורושפת , מלאת דחף לשחק ולקטול כל מקק ואת מה שמרכיב את שכבות הדרמיס העמוקות שלי והשני , אחיה , חלש, מבויש וכזה שאם לא תצאמ מגדרך  להאכיל לא יפנה פה וחיך ורוד לבקבוק החלב. מטבע הדברים הדבקתי להם את השמות לילית שחת ואדם הביישן. 

אדם לצערי ולמרות מאמצי הטובים מת בינקותו מאחת ממיליון מחלות החתולים שטרם פתרנו , לילית משוש ליבי ומחמל חיי גדלה חוץ מזה שהייתה חתולה עדינה ורגישה הייתה לה גם נטיה מטורפת להדבק לרשתות החלון ולילל בטירוף (חתולה שבורה על מלא) . לילה אחד היא חמקה החוצה מבעד לסופה וברד זועף ולא נמצאה עד הבוקר קפואה , נוקשה והחיים נטשו את עיניה הזגוגיות. זה שבר את ליבי . 

אז למקרה ושאלת , זאת חיית המחמד האהובה עלי מכולם כי הנקתי אותה וגידלתי אותה עוד כשהייתה גורה פחות מגודל כף היד שלי ובמקרה השם התיישב עליה כמו כפפה לחתול או שמנת לאני לא יודעת מה ולכן גם התמונה שלי היא חתול בפרופיל. אז למקרה ותהית אם זה אחד מאותם שמות ראווה אפלוליים של פוזה וסאחיות אין קץ יש לי מספיק רפש נפשי וזוהמה לכלכל כמה חביות דינמיט שיהרסו בוודאי את תעלת סואץ אין לי צורך להחצין את היותי מוצצת זרגים אלוהית בצורה כלשהי ואין לי גם את היומרה להגיע לשם.

לעניינינו, קצת חלב מרוכז ואולי הג'וק הפרסי שתקף אותי לעושר של הרמון , פריחות הצבעים של בין שרשרת אטלס לזגרוס שמביא לי קצת זץ למוח לאחרונה בתחושה: 

.