שום כלום

ומילא אנשים לא מבינים שאני מתפרקת כי אני מנסה לגעת במשהו אמיתי ושנים תלויה כמו פרונקל בתחת שלו אבל איך יצא שמכולם 

מי שאני הכי קשורה בו שנשים אחרי פעם אחת אחת ואחרי קשר מנסות להתאבד כי התקרבו אליו - 

אבל ממני הוא מנע למות . 

אותי הוא לימד לראות אחרת ולראות לא רק רחמים אלא גאונות בכל דבר מפגר .

אחד שמקשיב תמיד בלי דעות קדומות . 

שאכפת לו מכל מה שמשתנה. 

הדדי עד בחילה .

אחד שבניגוד לכל גורו שונא קהל , שונא הערצה ויכול רק לדחוף אותי לסלוח לכולם גם למשפחתי ולהתקרב , להקים משפחה , להיות בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד , לא לוותר על אהבה , לא להאמין בו אף פעם , לא להתייצב עליו כי הוא לא תחליף אבא ואח 

ועוד  ,

איך יצא שהשטן שלי הוא האדם הכי טוב שהכרתי כי אין בו אפילו גרם של רצון להיות אלוהים לאחר? 

ומתייסר ככשזה ככה נורא? 

חרא עולם . באמת חרא.