סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שום כלום

שום כלום
לפני שנתיים. 3 באפריל 2022 בשעה 19:58

אז חשבתי היום לכתוב על ניקולס כי הוא עשה לי לב לתגובה בה תייגתי אותו. 

 

אין הרבה אנשים שאתה מחבב במבט ראשון אבל ניקולס הוא אחד מהם . ניקולס נולד כבחורה ועם הזמן החליט שהמגדר שלו הוא גבר ומתלבש כאחד , מגדל זיפים , לדעתי גם לוקח הורמונים.

 

הוא גדל בתל אביב והוא מרוקאי (די שורשי) . הוא נכה והולך עם מקל די יפה ומהודר. הוא אוטיסט. עד כאן פרטי פיקנטריה. 

 

מה שאני אוהב בניקולס - הוא אחד האנשים שהיה לי קל לחבב במיידית (אני לא מתאמץ בכלל) . יש לו זווית מעניינת שתמיד מצליחה למצוא ולהוות בשבילי מין עמוד תווך יציב בין הנורמליות ליחודיות. הוא אדם מצחיק וסרקסטי . הוא אדם מגניב ממש ויכול לדבר איתך שעות על גג בניין ולעבור במפתיע למוזיקה בריטית.

 

אני מפחד לאכזב אותו ולמרות שאנחנו יכולים לדבר שעות ונפגשנו כמה פעמים אני תמיד מתייג אותו בדברים , שואל לשלומו , שלחתי לו כמה אלבומים אבל אני מפחד ליזום קשר קרוב יותר. ניקולס אומר לי שהוא מת גם עלי ואני עליו. 

 

אני אוהב לקרוא אותו. הוא בין הבודדים שאני לא מתבייש לדבר בלשון שטבעית לי למעט אנזל ובן הזוג שלי בלשון זכר.

 

אני חושב גם על זה וקל לי להזכר שקשה לי להתחבר לנשים - כל הנשים בחיי היו או לסביות , או גבריות , או כמוני כאלה שמתחברות בעיקר לגברים (ולכן שתינו הופתענו מהקשר) , לפעמים פמניסטיות מאוד וטרנסים. אני לא רואה בניקולס אישה כמובן אבל חשוב לציין שהוא בין הנקבות ביולוגית היחידות בחיי ועל כך אני מוקיר אותו ותופס אותו כגבר. העניין שלי בו בהחלט לא נגמר או מתחיל בפן הרומנטי. הוא מצחיק , הוא חכם , הוא מיוחד והוא מדליק בעיני. אני חושב שחלק מתהליך "ההחלמה" שאני נוקט לאחרונה בין אם זה להתרחק מגורמים שמעלים בי עוינות לקיום כמו פרפר שמעלה בי תחושות קשות (אבל אין לי דבר נגדו) ובין זה אנשים שעשו לי לא טוב אולי יכלול להתקרב לניקולס בשנית. אני מתגעגע לבדיחות הקטנות שלנו . אני מתגעגע להליכה החולמנית שלו ולחיקויים שלו. אני מתגעגע אליו ואולי מחר אציע לו לדבר. אני מחזיק לעצמי אצבעות . 

 

אציין גם שהיו "נקבות" ונשים יוצאות דופן בחיי למשל ורוניקה , אבל היא דמות מעניינת בפני עצמה ואדם משעשע מסוג האנשים שיכולים לספר שהכלב אכל את שיעורי הבית שלהם וסיכוי סביר מאוד שזה קרה . רק בשביל לסבר את האוזן משלל סיפוריה היה התוכי סווטלנה שתמיד הייתה משוכנעת שהוא תוכית חזקה , יפה ועצמאית עד שוטרינר קבע אחרת . מה עשתה הגברת? מחתה דמעותיה , שינסה מותניה ומעתה ועד היום סווטלנה הוא תוכי גאה , אומנם בשם סווטלנה אבל עדין תוכי. כזו טיפוס משעשע. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י