אני כל כך שמחה ,
קיבלתי את העבודה , בן הזוג שלי ליווה אותי לעבודה - זה כרוך מבחינתי בהרבה מיסוך לא פשוט אבל אני גאה בעצמי שאני מנסה (מי שאדם אמצע ואוטיסט מכיר את הקושי)-
בסוף היום הלכנו לקנות בגדים ואכלנו ביחד גלידה הוא התפעם מטעם השמנת ואני לקחתי אחת טבעונית .
כדי לאזן הכל , אני מנסה יותר לצאת ולהיות פעילה ולצפות בסדרה אהבה על הספקטרום.
אנשים מספרים בפחד שיש יותר אוטיסטים בעולם ואני רואה את האנשים האלה ואיך היום יותר מתמיד קל להם להשתלב, איך מדברים הכל בכלל בלי מסכות ושקרים והכל באמת כל כך רגשי שכמוני קשה לנעוץ מבט בעיינים כי זה ממש כואב ושופך אותך ואני שמחה.
אני מדמיינת כמו שאנזל אמר אולי אפילו עוד כמה עשורים עולם יותר אוטיסטי ורגיש , עולם בו הקשיים שלנו הופכים לרגישות וזהות יומיומית ואני שמחה כי בעיני מה שמפחיד אחרים כבר ברור שיהיה גן עדן בהשוואה להיום . אנחנו הסטנדרט החדש והעולם משתנה איתנו ולקראתנו ואני חשה שהכל באנשים בתוכנית שובה לב , משמח , מעניין , יצירתי , נוגע וסוחף . איזה כיף לי שאני יכולה להרגיש את ילדי המחר ולחוות אושר עז כזה , איזה כיף שבן הזוג שלי מסכים איתי ותומך ונפלתי עליו ויש לנו התחלות חדשות לצפות להן ואנחנו לאט לאט מטפסים עם כל הקושי בהצלחה שנה אחר שנה! כיף לי ממש!.