דילגתי על סף הסבל כמו תמיד,
אתה מציע לדחוף לי דברים לישבן ואני מרגישה
כאילו קפצתי על טרמפולינה כשהשלפוחית מלאה ומתפוצצת עוד שניה קטנה -
אני בוהה במבט המת והדוגמטי שלך רואה אותי מגלגלת עיינים ומוחאת כפיים עם כפות הרגליים כמו גור כלבי ים בעד דג מסריח
למה אתה מעלה לי את זה בגוף חתיכת חרא שאתה , המבט שלי נפוח ומודלק , כבד כמו ילדה שמלקקת גלידה מתנשמת מהעיינים , מבט חולמני מנומנם חסר מטרה
מתעכבת על הזין שלך כמו היה משמעות הקיום
ולא אכפת לי ממך וכמה שלא אכפת , ככה אתה יותר נחרץ בשתיקות שלך גוזר אותי לתמונה עד שאני מקישה עם האצבע המורה את המקצב על כוס זכוכית ואתה חוטף אותי , נושך אותי, מציף אותי כמו אדי אלכוהול.
מרים שתי רגליים וחוסם בשמיכה את היקף העיינים , נוף חשוך שלך מתכופף כמו גניקולוג ודוחף לשון ואצבע , שתיים שלוש ולא נותן לי להתרומם , אתה מבקש שלא אתגלח רוצה ללקק כוס שעיר ואני הכי האדם הכי סטרילי ומלאכותי שניתן ואתה מסתנז לי קיום. הציפורניים שלך שורטות לי את חורתחת מבפנים ואתה שומע שאני גומרת וממשיך לדחוף , פטאלי עד הסוף ואני מתפוצצת עליך גמורה , עקומה, מסובכת בך כמו חוט תיל בבשר ושורשי פיקוס שוברים רצפת בטון קשה בלי הפרדה ,בלי נשימה ,בלי יד שתנחם אותי זריזה ואנושית להחריד לומר לי מה קרה