אתה תחליף
קמצוץ של היות
אדם
ודם ויש לך עורקים
משתרגים , שרירים
ובשר
בטן לבנה וגדולה
וטבור עולם שממך
הוא בוקע לשקוע
אל תוך הדממה
כמו ספינה טובעת
אמון על הכלים
הדקים ביותר
לפרום מה שנפרם
חיוך מתמוסס בין שיניים
טלכרד שאבד
ילד צורח
ריח הים והחול שצורב בנחיריים
מזכיר ניחוח קמח בשערה
אתה ניעור כשצריך
בוהה בעיני זכוכית
בדיוקן יצור אדם מזוקן
שגוהר מעליך
משחק איתו תופסת
מתחיל לשיר
חופים הם לפעמים געגועים לנחל
משתתק באחת
כמו משיבון קולי של דמעות
כמו עץ מוצצים של תפילות
כמו קדחת השחת בבוא האביב
אתה הליקוק של האצבע בין
דפדוף לדפדוף
אתה הנחות
(היסוד)
של עולם שאבד
ואז לפעמים
בין שתיקה לשתיקה
הירח צץ בשלהי היום
חיוור וחולה
נמס למחצה מעוכל שמים
כחולים
ואתה פתאום
שקט ונינוח כל כך
מין ענווה עדינה
של חוד סכין
פלח תפוז
אגזוז מעשן
חבקי מתכת
מלטפים ברוך
עץ חבית בירה ריקה
