שום כלום

אחד אחרון להיום (ובכלל לשבוע הזה):

לא כתבתי על זה ואכתוב על זה רק מעט , 

הייתה לי חוויה אמונית חזקה , 

מות האלוהים , היתכנות המוות (סוף סוף) כשינוי

ואני לא מפחדת להיות זקנה ממורמרת , אני נלהבת איך העולם מתפרק ואני בו , מפזרת , מביאה , מייצאת עולם טוב יותר , רגיש יותר , מקום לאהבה.

וככה אני מרחפת כבר שבוע, לא משנה מה יהיה , השמאל מקרב, הדין נחלש, ועכשיו זה כבר לא תלוי בי בכלל כי ראיתי עד כמה הוא יפה וקורן . זה מפעם בי גם כשיחלש אין לי עוד צורך בכרעי התרנגולת , באבא יאגה מחייכת בפה חסר שיניים כמו תינוק , כמו עריסת יהלום , כמו עץ אגוז ואגזוז יש כל כך הרבה בדרך.