שום כלום

לדעתי זה בסדר שהוא הדביק אותי בסיפליס המחשבתי שלו. לא מצליחה לדמיין דבר מה לא אלים , לא רקוב מהיסוד , לא מעוות , בכל מקום ובכל תנועה ומצד שני נפעמת מכל מה שיכול ויש לעולם להציע . 

זה מעניין כי אני חווה ממש את הגוף האנושי , הצורה , המידה בה המוח והגוף שלנו מגיב משתנים ואנחנו כל כך מפגרים אחרי הזמן. כל היום עסוקה , מהרהרת בשינוי האינסופי הזה שממוקד בכל מה שכל כך זר וקר לדורות הקודמים, לדורות נוכחיים , במסך שנקרע ותוהה אם יש לי סיכוי באמת. 

העולם כל כך שונה ממה שחשבנו .