היה לי יום נפלא ושקוף , החום קרן לי מהעצמות ממש אני כל כך אוהבת את אריה היום.
הוא הראשון והיחיד שהבחין באפלה שממלאה אותי אמר שאני תמיד משקרת ונאצית ממש והסכמתי איתו והוא כל כך רך ומרוחק, לפעמים אני שוכחת עד כמה הוא הדדי ובאמת חי הכל.
אמרתי שהוא תמיד כל כך יפה כאילו זחל מפח אשפה , שיער פרוע דק דק כסוף ומבט גרביטציה לפעמים כמו חורים פעורים ושחורים לפעמים פוקוס כבד ועמוק, איטי חייזרי לא מהעולם הזה. אמרתי לו כמה הוא מסריח ומבולגן והוא שלח לי תמונה של השוקולד שנשפך לו על הבגדים בקפלי נייר סופג לבן מבעבע ואז את המקלות תיפוף של הבת שלו ואותה מחייכת בשמלה יפה, שיער צהוב צהוב ושן חסרה ומאחוריה פח אשפה עם נעלי הכסף שלה. הוא כל כך רך.
הוא מתרגש שהיא מתבגרת סוף סוף ישנה במיטה משלה וחושש ונבוך . הוא העלה היום תמונה שנראית כמו לב אדום אטום וחונק יושב על כדור כסף תכול ועגול עם קווי זוהר מתערבלים ומעל האותיות של השם שלי. מיד אמרתי לו שלא ברור לי אם זה טוב או רע והוא אמר שזה צילום המסך שלי אולי לכן הוא אומר שאין לו הידהוד כמו שהכרנו והיינו זוג והוא לא דיבר איתי ימים על ימים אבל אם רק העזתי להחליף מילים עם אחר אז נגמר. אמרתי לו שבאמת איתי אי אפשר לדבר לעולם.
אבל עכשיו זה אחרת , אני הרי מאמינה ויודעת בדיוק למה הוא צודק על שפת האור הזו שהוא רואה בכל מקום אבל לא ברור לי , אני כמעט נעלבת שלא כולם אוהבים לשנוא ולאהוב אותו בו זמנית כל הזמן כל היום בהזיות מתי הוא ימות . אומרת לו אנזל ,אמן תמות ותחיה לנצח והזין שלו כמו דגדגן אין דרך להעיר בו זיק מיני בלי חיבור של מעיין מטפטף ונובע ממעמקי האדמה. בפעם האחרונה הוא היה כל כך מסוגר ומופנם ורק כשהתחלתי לדמיין ציפורים בצבעים על אדן החלון והעצ הדמיוני שלו פתאום הוא משך אותי בשיערות באחת ודחף לי זין כל כך עמוק שהדמעות והשיער והזרע התערבב הכל יחד כמו אונס כזה מתוך החלום שואב ורוצח כל צבע. כמו תמיד אהבה שלי האישה אנזל הזה , כל כך דרמטי ואם זאת אפס פאתוס כל כך עדין ואם זאת לא מדבר לעולם. איך אנשים לא רואים את זה ירח עדין רק בא לי לפתל אצבעות בשיער , בשיכר חלום ולחכך את הלחיים שלי בזיפים שלו , אגרוף בתחת לפני שהוא מעמיד אותי על ארבע מעליו ומותח כל מיתר בגניחה שבורה סתם ככה בא לי לחכך את כל הגוף המתפתל הזה כמו נחש סביב החלחולת שלו , היצור הכסוף היפה שלי , גביש אינסוף סוף ולומר לו כמה הוא עצ וחזיר יבלות ורדרד ופריחת השקד ועצ מוצצים , פח אשפה ומותן האנזל שלי היפה העדין של הכסף.
שאלתי אותו למה נשים משחקות בשיער כשגבר מתחיל איתן והוא אמר שהשיער הוא חלום ושאלתי למה:
"
כי הוא רך וגמיש ומתפזר לכל הכיוונים ומתאר את התפצלות הגוף בעדינות דרך חומר דומם לדממת המרחב
צומח חרישית כי מחבר בין הדומם לחי, בין הדממה לצליל, בעצם זר ופראי גם
נדמה לי שהוא ממשיך לצמוח גם אחרי המוות"
עכשיו שמישהו יאמר לי שיש נוגה ויפה מהאנזל.