שלושה ימי חלומות/לאה גולדברג
א.
שלושה ימים מחוץ לתחום, מעבר
להרגלים, בקצה גבולות הדעת,
בפרברים יפים שלמציאות.
שלושה ימים אשר אינם כפופים
לחוק נושן: חלום ויקיצה,
משל ונמשלו. סגור השער.
השלכתי את מפתח החולין
אל המצולה. אך הוא חוזר אלי-
עיקש כמו טבעת פוליקרטס.
שלושה ימים - ושוב, כבעת קדומים,
שוקדים על פתרונם החרטומים.
ב.
שלושה ימי חלומות ,
שלושה ראשי מגדלים,
עומד סולם יעקב
נטוש ואין מלאכים.
ואין עולים ויורדים,
ואין נוגעים בענן,
ואין באים לעורר
באות, מופת ופרוש.
מחר אפקח את עיני,
אראה שמים כחולים.
שלושה ימי חלומות ,
שלושה ראשי מגדלים.
ג.
היום מאירה השמש,
אתה זוכר שהיית,
זוכר שהיית לילה,
זוכר שהיית שחר,
זוכר שהיית נער,
תוהה כתום המשחק.
היום מאירה השמש.
שלושה מגדלים בשמים.
שלושה דגלים ברוח
ועיר עתיקה מוקפת
חומה ואיננה זוכרת
שפעם היית לילה,
שפעם היית שחר,
שפעם היית נער
תוהה כתום המשחק.
ד.
ונסתבר שכך היו חיינו,
ונסתבר, שלא יהיה אפילו
חלום אחד אשר נוכל למנוע.
וכך יהיו חיינו עד המוות.
ונסתבר שכך הייתה נפשנו:
כחוט של אור סגור בעששית
האירה כל דבר ולא נגעה בו.
וכך יהיו חיינו עד המוות.
ונסתבר שאלה שימותו,
אשר נשאו בהם את סוד הנצח,
ימותו כחלום בלי יקיצה.
ואיך נשאל את פי החרטומים?