סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שום כלום

שום כלום
לפני שנתיים. 16 באוקטובר 2022 בשעה 13:12

כשאנלא שם מלבד הגעגוע.

הרך הוא קשה , הקשה רך ושום דבר לא מעלה רפואה , הכל חותך את הפצע שבו אתה מחטט עם מחט לייזר דקה קורא צלילים צורמים , להוציא את הארס , המוגלה והפחד שבפנים ליצור גלד זמני על החור שמתחיל מהחור התחתון ומתפתל בסליל מתכתי סביב עצביך עד לעיני חלב עיוורות ושקופות , מימיות ולחות דלות באדם, אגם של צער סמיך . 

 

 

 

אז לא , לא בא לי שאף אחד יתקרב. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י