שום כלום

זמן כיפי , היקום מעיר את האור - 

דיברתי עם ס' איך יש לה קוביה הונגרית של מבטים שנפרשת כמו אבקת פיות שהיא מציפה בכל אחד - 

אור גנוז. 

היא אמרה לי קצת ביקורת על הממסד הפסיכאטרי, אמרה לי איך באה לפסיכיאטר יושב מולה שלושים שניות דפקט על אמת שלמד את התואר שלו עם דיפלומה וכובע חשוב על הראש קטלק סמכות. 

לא עוברים 30 שניות , סל שיקום שואל אותה נאנסת , ראבק למה למדת והיא בשוק כמו במשטרה שיחזור של אונס על אונס מה לבשת ואיזה תחתונים ראבק איזו נפש למדת רועדת מולו דקה ושתיים והוא מביט עיוור רושם :"לא משתפת פעולה" . שוק בשר. 

היא קראה לזה "שוקת שבורה" אמרתי לה יש לך את השפה הכי חודרת ויפה שהכרתי היא אמרה אני רק זולגת מה ששומעת מאחרים. איזה פרפר . איזה שכל. סוף סוף אדם שמבין עניין , 

טלפתית כמו שהמוח שלה מתחדד היא אומרת לי ישבה עם אדם שידע פסקל של חושים , קוונטים של הנפש לגעת בבוהן שלו מחווט לה את המוח באצבע הקטנה , יושבת כמו ילדה מתקשר איזה אחד מאיים אומר לה תצאי מהחדר אז אמרה לי כמו שאני קמה החדר משתנה אני רואה אפילו בסידור המצעים ובכתמים על התקרה איך הנפש שלו מאורגנת , החדר לא אותו חדר , צמרמורת בגוף , מכור ופוחד סגור מהעולם סוף סוף אדם שרואה טלפטית את החיים בתוך החיים את המוות בעקבות הרכות בחול שסביבם מתפזר כמו חלום ככה קראה אותי ירדה לי למוח מצאתי בה אור גנוז. גופנית ,עניינית , שכלית לפתח רובצת שנאה מתהפכת לאהבה. טהורה. רחפנית עדכנית והכי נוגעת מצטטת: 

"ואני ביום כזה על הקצה של מרוב חרא...

לשפוך על עצמך בנזין להדהד תקשורת...

וכל האנשים הגסים האלה מעולם לא התפתחו כדי להבין מושג של מה זה בן אדם אחר"

פשוט אינטואציה על גוף על שכל על פיה עם ראש על הכתפיים איזו , כמעט שקצה אסירות תודה על אנשים נפלאים כאלה בחצי הדרך.