שום כלום

קצת קשה לי לעמוד בזה שהיא שרמוטה; 

"הכי אני אוהבת להכאיב לך בשפתיים" 

בשפתיים למטה או למעלה? 

"שניהם" 

היא מביטה בי מלמעלה 

ומוסיפה 

"באים אלי כדי למות ולהוולד מחדש" 

זונה. 

ואז היא מתחילה: 

"אני בוערת, זה מה שאני יודעת לעשות, 

אני צריכה את הכוס שלך והאדישות שלך שיקררו אותי" 

כלבה.

ואז היא עוקצת: 

"יש לך גם את החיוך הזה, 

חיוך של מישהי שיודעת למצוץ זין" 

ברור שהורדתי אותה ממני. שרמוטה. 

תופסת אותי עם הזכרון שלה מטפטפת לי לחרכים הכי צרים את המוח הראשוני הזה , מתנשפת לי וצורחת וקורסת ודורשת כמו שרק אישה יכולה אישה ותינוק שנתלה לך על העור כמו טפיל בזק כמו עירוי דם שלא הצליח היא מורידה אותי על הברכיים בשניה רק כי כל נשימה באוזן , כל לשון שנדחקת לשקע הכתף והשרמוטה הזו מאבדת את זה.  

שרמוטה קטנה ומחופפת שלי.

משחקות מי תשרוד אחרונה במשחק? 

את או אני.