"בדיוק הלילה התאבססתי על למה וכמה אוטיסטים רגישים להיבט הגלי, מחזורי, לתדר הגוף מרחב כדי להידחס עד לאבדן תחושה מוחלט בחברה שעדיין מתייחסת למרחב כריק ובהתאם לא רק מצפה אלא מכריחה כך ןבאלימות לא מודעת כלל לעצמה.
בגלל זה גם לא נראה לי שרגישות נגזרת מהכמותי אלא "להפך" מהאיכותי
למשל אני לא מדבר לא כי מספר מילותי קצוב אלא כי אני חש וחושב מילה כקצב, כתדר, ןבהתאם
הנורמה מבוססת יותר על מילה ושפה בכלל כחפץ מת, ככלי, לי מילה היא המרחב עצמו
תדר החיים שמאפיין בהתאם דרך אופיו הייחדי של כל אחד את הכלל המשותף כתדר שבו גוף מתהדהד למרחב ובחזרה
לתחושתי חלקנו חשים לא רק גלים אלקטרומגנטים אלא אף גלי כבידה כמרחב 'מתעקם' כל זמן מהקשר להקשר
הבדיחה הכי שחורה היא שדווקא בגלל זה אוטיסטים מסומנים כבועתיים מנותקים כדי לקרוע אותם מגוף נפשם לאטימותה המוחלטת רוצחת האדם של הנורמה"