שום כלום

אני מניחה "שהבחירות" שלי משונות אם נפלתי על אדם שאחרי עשור של זיונים עדין עונה לשאלה "אני רעה" - "כן" והיא טובה? "כן" ומי קובע "אני" - 

ודווקא בגלל זה אולי זה החזיק כל כך הרבה זמן. 

כשסיפרתי לו שהחדש ממש דומה לו רק כאילו הוא הקיז את דמו והפך את עורו אבל כמוהו שכבד פה יש לו לשון קשורה ועיוור צבעים וכמוהו אב לילדה (אפילו אחת וחצי אם מחשיבים את הבת הגדולה שהיא בן עכשיו) וכמוהו הוא בוהה בשעונים ושוקע בטראנס בברכה ולא קם מהמיטה או הרצפה שעות ומפיל דברים מהידיים ויש לו תפיסת זמן לא סבירה (הוא תמיד יודע מה השעה בלי הסבר ובלי שעון על הדקה) והוא חסר דמיון ומדבר מופשט ורגיש עד כאב (אפילו מריח קפה לפני השינה הוא לא נרדם) ועוד עשרות נקודות...

אפילו על זה הוא לגמרי קוטב אחר וזה מוזר אמרתי לו הוא תמיד אןמר לי שאני היחידה שמבינה אותו ושאני הוא אפילו לא אומר "מושלמת". "את.מושלמת" אבל הוא לא מותיר לי מרחב להרהר למעשה איו צורך באחד הוא כמו בקדושה ממש בורח מכל קביעה שאין בה זרימה של תנועה לכל כיוון בכל כך הרבה רבדים עד שאין אמצע לוחץ על העין כמו כך וזה מוזר לי משונה לי.

כי גם למעשה, מולו אין לי נגיעה, אין לנו אפילו נקודת היפוך אם ננסה לגעת בלי שהכל מתלכד לא נצליח והוא ניסה עד שבשלב מסוים התווכחתי איתו כאילו אפשר והוא פתאום עלה סמוך לגופי וחסם את פי בכתפו ומחצית מגופו וריח הזיעה שלו גרם לי פתאום להתחכך בו ולבכות והוא נתן לי עד שהביא אותי אל הזין שלו מהצד השני כשאני על הגב וגמר לי בפה. 

את. מושלמת. 

גם ביער הוא לקח אותי ונגע בי בדיוק ליד העץ שניסה לתלות את עצמו עליו אחרי שישבנו סתם כך על מחטים קרירים וצפינו בתנים חולפים על פנינו ונעצרתי נשברתי הוא אמר לי "לא היית מוכנה שאזיין אותך לעיני כל" (ליללות התנים אולי?). אבל הספיקה השורה הזו, כי זה בדיוק מה ששמעתי בחלום כמה ימים לפני שנפגשנו. זה הפחיד אותי מספיק לסרב. 

והיום הוא כתב לי שנזכר איך נכנס אלי בפעם הראשונה לתחת וצרחתי ןהוא פחד שצרחתי כי כואב (לא הסכמתי לו "לשמן" את הכניסה כי לא ככה נכנסים כשהאדם נכון לך) והבין שזה מעונג והיום כשהקשיב למוזיקה טובה ברכב פתאום התחשק לו והוא נתן צעקה כמו שלי. 

בקיצור , אפילו בצבעים הם דומים ואחד אומר לי שאני פסולה השני אומר (ואת שניהם אני מכירה כבר אולי 15 שנים) שניסה להזדיין עם חברה טובה שלי רק להתקרב אלי ואני לא מבינה איך זה קורה ומנס לא להחזיק לכאן ולכאן אולי זה הזמן לניהליזם העמוק הזה לאנרכיה הכי פחות סמביוטית וסימפטית שאין הכרעה לעולם לא תהיה זה גם זה הוא הקו בו הגורל מחלק לך התאמה ויותר ויותר הדוקה לפעמים בדיוק על רקע מה שמתאים לחדד את אהבתך לאחר שחומק ממך שנים ולפעמים להפך ולפעמים אותו דבר זה מפחיד. השקיפות הזו. אני אקו של גחלילית על גלויה מארץ רחוקה.