לפני 6 שנים. 17 במאי 2018 בשעה 17:11
בשני דברים אני בטוחה בהחלט-
אין לי דמיון ותמיד אוכל לתאר רק מה שקרה ,
בצורה נפלאה שאין כמותה ,
ואת אחותי התמה , שאבדה לעולם,
ששקעה בתוך חלומה-
את ציירת מילים עוד לפני שידיך נגעו בפלטת צבעים
ומכחולים רכים כנוצה,
והנה היום שרתי את השיר שפרץ מתוכך בגיל שבע,
בפינת הזכרון בצל אילנות כפופים,
קוצים כרוכים מקיפים ברכה רדודה
דגיגים אדומים מנוקדים וחבצלות מים עצלות בסגול לילכי צפות
ואת כל כך בטבעיות,
כל כך בחושניות הלחנת לפתע:
"
כשמוצאים עלה אז אם הוא רטוב
אז הוא בוהק בצבעי השמש
כמו טבעת טבולה
כמו טבעת טבולה במים"