המשך...
שאני חושב שהבשר ספג מספיק טעמים, אני מתחיל את הצליה.
רולינג סוטנס ברקע (הגדול שם), הם יודעים, אבא מבשל הכי טוב, שהוא מבסוט וככה הם יעופו.
חותך עגבניה ובצל, מטגן לקטן בצל עם מקושקשת ולגדול פלפל חריף ככה בקטנה, כמו שהוא אוהב.
מתחיל להכין תצלחות ומתענג, על הכנת כל חלק בנפרד ואוסף את הכל לערומה אחת...
ואז מסובב את הראש ולא צריך להגיד כלום, הם מחייכים מסדרים תשולחן נו אבאאאאא
אז אחרי שיטוט פה הבנתי...
לא מחפש כיבוש לזיון, יש לי שאני רוצה. אבל בשביל שזה יהיה יותר מלהשתמש לך בחור של התחת..אז
אני לא צריך להעלות תמונות שלה, עם השם שלי. לא כי זה פסול, זה פשוט לא מה, שעושה לי את זה. מדליק אותי לראות את זה בעיניים שלי אני לא צריך שתראי לי כמה חינכו אותך. אני יודע לעצב, על הכייפק ואני לא פה, להגשים לך פנטזיה לרגע!
לא סובל את ההמוניות ואת ההוכחה. שאני אבחר את תיהי ברגלי, כי זה שאת שם, יעשה לי טוב ואני ארצה אותך שם. אבל זה, תהליך שבו את באמת צריכה ללמוד אותי ואני צריך ללמוד אותך. ושאת מסתכלת עלי, אני צריך לראות את הכניעה והערצה האמיתית ולא מחרמנות ו/או צורך רגעי.
וכן גם להנות, מלאות אותי בחולצה שאת גיהצת אתמול בבוקר אחרי שבלעת את מה שיש לי לתת לך..
נ.ב.
חולה על גלידת וניל זדיינו
