סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

As above so below

כל מיני וכאלו.

כל הטקסטים שמופיעים בבלוג נכתבו על ידי,
למעט בודדים שלהם מצורף קרדיט.
לפני 6 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 7:14

תעשה לי טובה.

אם אתה פונה אליי כי משעמם לך, או שאתה נואש או ממש חרמן.. סבבה , אני מבינה.זכותך. אנחנו בכלוב.

רק תבין שאני אדע מה אתה רוצה ממני כבר בדקות הראשונות של השיחה. ולא, זו לא פרשנות שלי.

זה סימנים שאתה נותן לי מבלי שאתה שם לב אליהם אפילו.

בתור מישהי שחיה את המילה הכתובה , למדה לקרוא בין השורות, מכירה את כל סוגי הטקטיקות של גבר שמנסה להתחיל עם בחורה ובתור מישהי עם אלרגיה חריפה לכל מה שקשור לחוסר אותנטיות,

אני.רואה.אותך. 

אני מוכנה להיות נחמדה ולקצר לך את התהליך.

 

אם אתה לא פונה אליי כי אתה להוט לדבר איתי על נושא שכתבתי עליו ויש לך המון מה להגיד במטרה לפתח דיון , אל תפנה אליי.

אם אתה מרגיש שאתה לא יודע מה להגיד לי ושזה מאולץ, אל תפנה אליי.

ולא, למי שעדיין לא הבין אני ממש לא נמצאת כאן כדי להכיר .

חשבתי שהציניות שלי הבהירה את זה.

זה שאני בחורה לא אומר שאני פתאום אתעניין בך בגלל שציינת את זה שאתה גבר.

ולא ביקשתי ממך גם שתנסה לעניין אותי. אפשר לותר על ריקוד החיזור כי זה בזבוז של אנרגיות.

ועצה ידידותית, לפני שאתה פונה לבחורה, תשאל את עצמך למה אתה פונה אליה. ברגע שתתן לעצמך תשובה כנה, קח בחשבון שהאינטרס שלך הוא גם מה שאתה משדר ואלף מסיכות לא יצליחו להסוות את זה.

אז או שאתה מספיק אמיץ כדי להודות במה שאתה רוצה, או שתנסה לשחק משחק מפגר שמזלזל באינטליגנציה של מי שמולך, עם מישהי שרמת האינטליגנציה שלה לא תיפגע מהשקיפות שלך.

אני אחסוך לך את העצבים בעתיד ואתן לך לקרוא לי מתנשאת עכשיו .

 

לפני 6 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 3:03

האדם הבא שקורא לעצמו "מואר",

מקבל ממני פנס ששוקל 5 קילו לתוך הראש.

בוקר אור :)

לפני 6 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 2:40

לא נשמה, לא "התעוררת".
לחצת על הכפתור של הנודניק, אתה לא זוכר?
איך אני יודעת?? אני זאת שחולמת אותך. לא החלטתי עדיין אם אתה קיים בכלל.

לפני 6 שנים. 30 ביולי 2018 בשעה 23:55

"אואה. אתה מאתגר אותי כאן עם שאלות לא פשוטות.הייתה לי ילדות לא פשוטה. אבא שלי היה מכה אותי ואומר לי כמה שאני כלום. סבלתי מחרם בבית הספר. אף פעם לא היו לי הרבה חברים. תמיד הייתי הכבשה השחורה במשפחה. בסופו של דבר פיתחתי דאדי אישוז. הסלידה שלי מההשפלה עוררה אצלי אפקט הפוך בו אני מפתחת משיכה מינית לדמויות סמכותיות. בכל מקום עבודה שלי שכבתי עם הבוס ואז עשיתי דרמה כי הרגשתי שהוא ניצל אותי".


*פורצת בבכי*


מראיין: "השאלה הייתה, מה ציפיות השכר שלך מהמשרה"

לפני 6 שנים. 30 ביולי 2018 בשעה 21:39

אין דבר יותר מספק מלעמוד מול המחנכת שלך כשחזרת שוב לתיכון, הפעם בתור מנקה.

 

"עדיין חושבת שלא יצא ממני כלום שרה?! תראי איך אני מממשת את הפוטנציאל שלי! כלבה."
*הולכת לנקות קיא מהשירותים*

לפני 6 שנים. 30 ביולי 2018 בשעה 17:55

אתה לא באמת סובל מחוסר הוודאות שלך.
ה"סבל" מכך שאין לך תשובות להכל, הוא סך הכל הכוח שממשיך לדחוף אותך לחפש.
ולא, אתה לא באמת רוצה תשובות.
מה שאתה באמת רוצה זה עוד שאלות.

התוצאה הסופית לא מעניינת אותך, זה סך הכל סיפור שאתה מספר לעצמך כדי לחוות את מה שאתה באמת רוצה.
מה שאתה באמת רוצה זה להנות מהחוויה של התזוזה.

בא לך פאקינג להרגיש את הרוח שנושבת על הפנים שלך כשאתה רץ.
פשוט לימדו אותך שלכל דבר צריכה להיות סיבה.

לפני 6 שנים. 30 ביולי 2018 בשעה 13:12

הדבר הכי קשה בעולם הוא לתת לבן אדם שאתה הכי אוהב לראות אותך מתפרק ונעלם. לתת לאותו אדם לראות אותך במקום הכי נמוך שלך.

להיכנע לתחושת הבושה ולהכניס אדם אחר לתוך הגיהנום שלך, בידיעה שהוא הולך להישרף מהאש.
יש רק דבר אחד שיותר קשה מזה.
והוא להיות בצד השני, לראות את האדם שאתה הכי אוהב בעולם מתפרק , נעלם, מת לך מול העיניים .. ולהלחם ברצון שלך להחיות אותו.
כשהיקר לנו כואב, אנחנו נכנעים לדחף להגן עליו.
אותו הדחף שבעצם מגן עלינו מתחושת האשמה אם נשב בחיבוק ידיים.
אותו הדחף שנלחם בנו מלחוות את הכאב שלו.
אותו הדחף שבחדרי חדרים בעצם מנסה להגן עלינו.
הדבר הכי כואב בעולם, המעשה הכי אלטרואיסטי שקיים, הוא לתת לאהבת אמת למות.
הוא לתת לאהבת אמת למות , בידיעה מלאה שהמוות שלנו יגיע מיד אחרי.

לפני 6 שנים. 27 ביולי 2018 בשעה 22:54

כמה עוד צריך כדי שתבין את מקומך האמיתי?
אין לי יותר מדי סבלנות להלחם בגישה המתמרדת שלך , ושנינו יודעים איפה זה יגמר.
רד על 4 , תשפיל את המבט שלך, וחכה לי ערום.
חכה לי ערום ומושפל בדיוק מול המראה שבחדר.
אני רוצה שתסתכל על עצמך כשאתה נמצא במקום הכי נמוך. זה המקום שלך אהובי.
המכה על הישבן שלך תנחת בעוצמה ברגע שהכי לא תצפה לו.

ל א. ל ז ו ז! תישאר במקום עם הכאב ותספוג אותו , אחרת אני אתן לך סיבה אמיתית לכאוב. 

תן לכאב לפרק אותך. את כל התדמית שלך. את כל השקרים.

את הסימן שהותרתי בך, אתה תישא בגאווה.

וככה אני אוהבת אותך.
חסר אונים, מבולבל, מתמסר, פגיע.

מקווה שתלמד לקח לפעם הבאה בה תחשוב להתנגד לי.
ואל תשכח מי כאן המלכה.

 

 

אוהבת אותך נשלט יקר שלי.
שלך,
המציאות.

לפני 6 שנים. 27 ביולי 2018 בשעה 22:17

אתה לא שולט אמיתי אם אתה מפחד לאבד שליטה.

לפני 6 שנים. 27 ביולי 2018 בשעה 21:55

מה זה אומר שמישהו לא מקבל אותך?
איך זה בדיוק יכול להשפיע עלייך?
לא הבנת עדיין שחוסר קבלה זו אשלייה?

הרי השמש לא תפסיק לזרוח בבוקר בגלל שאני אוהבת יותר את הלילה, נכון?
יאללה כוסאימש'ך.. תזרח כבר.