סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים עצמם

זיכרונות ותחושות מחוויות עבר והווה
לפני 4 שנים. 2 במאי 2020 בשעה 21:57

מהי הפומביות שלך?

 

פומבית אינטימית?

כזאת שתהיה חשופה לחלוטין מולי, 

עם כל הפאקים הקטנים

בלי להסתיר כלום

בלי לפחד

ובלי לחשוב על מה אחשוב

 

פומבית בפוטנציאל?

שאוהבת את הסכנה,

את החשש שיצפו

שתעשה איתי דברים ביער, בכביש, במרפסת, בחוף

שתרד לי בנסיעה

ונתחרמן במסיבה

ונזדיין מול החלון

ובבריכה של המלון

ותמצצי במעלית

ואחפור בך במכונית

 

פומבית של היחשפות?

שמתחרמנת מהחשיפה

שתמצצי מול השותפה 

שתדהרי עלי כשאנחנו במונית

ותאהבי אותי פומבית

ותצעקי חזק בחדר כשהבית מלא חברים

 

פומביות גלויה

במסיבה עם הרבה אנשים

או בחדר עם שני חברים

שמסתכלים ורואים

כמה אנחנו תשוקתיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 25 באפריל 2020 בשעה 20:15

היום בחודש בו את זונה.

 

את מתעוררת בבוקר, כשהאצבעות שלי כבר בתוכך

מתפעלות את הגוף שלך 

היד שלי עוברת בין הצוואר לשיער לחזה 

מעלה הילוך עד שמרגיש שאת תכף גומרת

עוצר

"את יודעת איזה יום היום"

"אולי תתן לי לגמור?  אני חייבת"  את מבקשת אבל יודעת את התשובה.

 

את לובשת את הבגדים שבחרתי לך, נפרדים בנשיקה ואני נותן לך את הצעצוע

"את יודעת את הכללים"

 

מגיעה למשרד, ובכל שעה עגולה סוגרת אותו או בורחת לשירותים

מחדירה את הצעצוע ומתקשרת

אסור לך לגמור, ואסור לך לדבר

את באוזן שלי, אני שומע את הקולות שלך, גוברים עד שאני עוצר אותך

נשתמע עוד שעה.

 

"הגעתי הביתה", מסמסת לי בערב

לוקחת את השמיכה ופורסת אותה על הרצפה בסלון

מתקשרת אלי ואני על הקו

דוחפת את הפלאג הגדול לישבן ומחכה לי על 4

הפנים על הרצפה והזרועות פרושות לרווחה

מחכה בתנוחה הזאת עד שאני מגיע ומשחק בך, נכנס קצת, את רוצה יותר

"אני נכנס להתקלח"

תוך כמה דקות את כבר יושבת בפינה של האמבטיה, אני נכנס ומתקלח

המים נוטפים עלי וממני אליך

מדי פעם משחק עם הרגל שלי בין הרגלים שלך, ועם הפה שלך בין הרגלים שלי.

 

יוצאים למסעדה, מכניס לך את הפלאג הקטן, את שמה את השמלה שבחרתי ומוותרת על החזיה

אנחנו יושבים ואת מרגישה אותי עכשיו בכל מקום

מזמין בשבילך את המנה ואנחנו נהנים משיחה טובה.

תכף נסיים כאן ונצא למסיבה

אבל לפני כן דרושות כמה הכנות קטנות

 

אנחנו חוזרים לרכב, אני מוציא לך הפלאג ומחבר את הרוקט פוקט, זה עם השלט

מוציא אותך מהרכב, את על 4, מכניס אותו לפה שלך ומזיין אותו

אני גומר עליך, את מרוחה בזרע בפנים ועל החזה ואת לא מתנקה

 

אנחנו נכנסים למועדון ואף אחד לא מנחש כמה את מטונפת עכשיו

אנחנו רוקדים, שותים ואני מדי פעם לוחץ על השלט

לוקח אותך לקצה ועוצר שנייה לפני, השילוב של השתייה ושל היום הזה מוציאים ממך צדדים שאני אוהב, צדדים שאת צריכה.

 

מגיעים לחניה, השעה כבר מאוחרת, את מכירה את הכללים

פושטת את החלק העליון של השמלה ואנחנו עולים לדירה

נכנסים ואת ישר יורדת על 4 מול החלון הגדול

את רטובה בצורה נדירה, נוזלת בלי מגע

אני בא מאחורייך

 

היית זונה טובה היום ילדונת, 

עכשיו מגיע התשלום..

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 13 באפריל 2020 בשעה 22:28

מקווה שעובר את התקנות..

 

 

סורי, 100 מטר..

 

לפני 4 שנים. 10 באפריל 2020 בשעה 2:04

אחרי כל הכאב

נתחבק כל הלילה

 

אחרי הסימנים הקטנים

אלטף את גבך ואת ישבנך, אשחק לך בשיער עד שתרדמי

 

אחרי שתהיי על הרצפה

ארים אותך הכי גבוה

 

אחרי שהידיים שלי יהיו על הצוואר שלך

האצבעות שלי יהיו לך בין הרגלים, משחקות בעדינות, מגמירות, מלטפות

 

אחרי שאטנף אותך

אקלח

 

אחרי שתיהי זונה

תרגישי הכי ילדה בעולם

 

אחרי כל האנדרנלין

אתענג מלראותך רגועה ושלווה...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 5 באפריל 2020 בשעה 20:31

 

כמה פעמים נמאס לך להיות האישה החזקה שמתקתקת בלי הפסקה - 

ורצית להרגיש קצת ילדה מטומטמת שמשחקת עם הדאדי שלה על הרצפה?

 

כמה פעמים נמאס לך לדאוג לעצמך, לשרוד, לרוץ להחליט מה נכון, 

ורצית שמישהו יטפל, יקלח, יאכיל וישכיב אותך לישון?

 

כמה פעמים השנה רצית לעצור רגע את האוטומט, את השגרה, את המרוץ

ולחקור את עצמך באמת?

לתת למישהו אחר לגלות עליך את מה שאולי את בעצמך עדיין לא יודעת?

 

כמה פעמים רצית להפסיק לצבור בפנים

ולשחרר את ההר געש שבך עם קצת כאב, השפלות, אלכוהול וזיונים

 

כמה פעמים רצית באמת להתפרע?

לצאת למסיבה כמו זונה שובבה, להרגיש מוחפצת, נחשקת וחופשיה.

לשבת במסעדה שווה עם פלאג בתחת כשאת רטובה

או לרטוט באמצע טיול מצעצוע שמופעל בשלט רחוק בהפתעה.

 

 

כמה התדמית שלך בחוץ, ובפנים

מונעת ממך לגלות בעצמך עוד צדדים?

 

כמה את חושבת על להפסיק לשמור בבטן, להיות הליידי שמצפים ממך, לנסות לא להרתיע

ולהיחשף באמת? לתת למישהו לראות אותך בדיוק כמו שאת רואה את עצמך

עם כל הדפקט, החולשות, הסטיות, המשיכה לאסור

לדעת שאין באמת שיפוטיות, ביקורתיות או מחשבה רעה

 

ועכשיו השאלה החשובה ביותר:

כמה נתת לעצמך באמת את מה שאת צריכה

בלי לפחד שתיפגעי, שתאבדי, שלא תוכלי לחזור אחורה או שלא תרצי להתקדם קדימה?

בלי לחשוש מכוונות נסתרות, מציפיות מוגזמות, ממה יחשבו ומה זה בעצם אומר עליך? 

בלי מעצורים מדומיינים מהעבר הלא רלוונטי או מהצפייה לעתיד לא ראלי?

 

 

כי דווקא עכשיו, חשוב שתדעי

את יכולה לקבל הכל

רק אל תפחדי.

 

 

לפני 4 שנים. 5 במרץ 2020 בשעה 21:46

ואשתמש בך כמו כלי

ותיפתחי למעני

ואפתח את החורים

את תרגישי חסרת אונים

שכובה על הרצפה

פתוחה לרווחה

הלבן החם שלי עליך

הפלאג בין הרגלים

פותח את הישבנים

מכניס את הקרחונים

שמרעידים את גופך

ומשחררים את ראשך

את חור, כלי שרת, בובה בלי רגשות - עם לב ענק

שצריכה לחוש השפלה, חוסר אונים וכלי משחק

שאוהבת להרגיש משומשת, מלוכלכת כנועה ומושפלת

שמחכה לכאב, להכנעה

לשחרור כשהיא על הרצפה

ובסה"כ שמחה

שהיא יכולה להרגיש חופשיה

 

לפני 4 שנים. 26 בפברואר 2020 בשעה 23:07

כלבה כזאת

ילדה כזאת

 

 

זונה כזאת

לפני 4 שנים. 2 בפברואר 2020 בשעה 21:35

בסוף אחרי כל הפנטזיות, השיאים והטירוף נזכרים ברגעים הקטנים, הרגילים, השגרתיים >>

 

  • כשכל בוקר כשאת מתלבשת את שמה את התחתונים שבחרתי עבורך אתמול בלילה
  • לפני שאת זזה לעבודה -כשאת כבר מתוקתקת ומוכנה - עושה לך קצת אדג'ינג מוודא שתיהי חרמנית כל היום
  • כשנמאס לך להיות חזקה, או שסתם היה לך יום עמוס את מסמנת ומבקשת להיות קצת ילדה
  • כשנמאס לך להיות ילדה, או שסתם את מרגישה צורך לפרוק, את מסמנת להיות זונה, חפץ, חור
  • כשאנחנו רואים טלווזיה, את שוכבת על הברכיים, הטוסיק כבר אדמדם ואני חופר בך לפרקים
  • את לא יכולה לגעת באיברים האינטימיים שלך בלי רשות מאבא, את בוכה כשאת רוצה לגמור, צורחת כשאני לא נותן לך
  • כשאני נכנס לקלח אותך את עומדת כבר בתנוחה הקבועה, נותנת לי לשטוף אותך ולצחצח
  • בלילה כשאת רוצה לישון אחריי, את נכנסת על 4 ומבקשת רשות לעלות למיטה
  • קושר אותך לעץ, עירומה, במקום הסודי שלנו אליו אנו בורחים מדי כמה שבועות
  • כשאת רוצה משהו ממש מתוק, אבל הוא על הרצפה..

כשאנחנו הולכים לישון מחובקים ואת מרגישה מרוצה, מעוד יום טוב שעבר, וממה שיקרה מחר..

לפני 4 שנים. 21 בדצמבר 2019 בשעה 22:32

מי היה מאמין שהפתיינית השובבה עם הבגדים הזנותיים במסיבה, אוהבת להרגיש בבית כמו הילדה הקטנה.

שהילדה הטובה עם הלב הגדול צריכה שידפקו אותה לפעמים חזק מאחור.

שהקינקית הסוטה שרוצה לבחון הכל, היא גם הנערה עם הלב השבריר שרוצה בטחון.

שזאת שמשתינים עליה, משפילים אותה ומכאיבים לה היא גם זאת שמקלחים, מלבישים ומאכילים אותה.

שזאת שאוהבת לראות במראה איך מפרקים לה את הצורה - לא יכולה להירדם בלי שילטפו לה את הפנים ויתנו לה נשיקה.

שהאישה החזקה שלא דופקת חשבון, היא גם זאת שצריכה את המקום לפרוק ולבכות בסוף היום.

שהכנועה, השפחה וזאת שמרגישה לפעמים כמו חור מושפל, מרגישה במקביל הכי בבית בעולם.

שהכלבה הקטנה שגומרים לה על הפנים - צריכה את הדאדי שלה - חזק בפנים.

 

 

 

לפני 4 שנים. 7 בדצמבר 2019 בשעה 22:23

את כבר יודעת שהכניסה לבית שלי אסורה

לפני שאת מורידה את הבגדים

לפי שאת מורידה את המגננות

לפני שאת מורידה את מה שיושב לך כל היום על הכתפיים

את ה 100 קילו שמעמיס לך על הראש

תורידי הכל כי אם לא אני אוריד

תישארי עירומה 

ואז הכייף מתחיל